עורך אנונימילעילוי נשמת הרב נתן דוד בן חיה שרה אסתר ת.נ.צ.ב.ה
מחנה העבודה טומסק, סיביר, בימי הזעם
תשוקת היהודים לשמור על לימוד ה"דף היומי" בכל התנאים, באה על סיפוקה גם במחנות הכפייה האכזריים, בקצה ממלכת רוסיה. היהודים שגורשו מבתיהם בשצף-קצך לא הספיקו אמנם לקחת ספרי-קודש, אבל אירע נס גדול. דווקא בעיר טומסק, בירכי סיביר, נתבשרנו בשורה גדולה ומפתיעה: "גילו פתאום אוסף של גמרות בטומסק!" אכן, איזו חידה…
הרב ש. הכהן פרידמן, מרבני שארית-הפליטה, המספר על-כך בזכרונותיו, מוסיף פרטים: "התברר, כי בימים עברו העיר טומסק, השוכנת בממלכת הכפור של סיביר, שימשה מרכז גדול למסחר פרוות. סוחרים יהודים היו מגיעים למקום מפולין, מרוסיה וממקומות אחרים, לרכישת פרוות "שועלים" ועורות "סובל". מכיוון שבין הסוחרים נמצאו יהודים בני-תורה, הביאו עימם גמרות לסיביר הרחוקה. האיכרים ה"סיביריים" העריכו, כנראה
מאוד יהודים אלה ומתוך חיבה והוקרה, "נשתמרו אצלם הגמרות"…
הודות לגמרות אלו, שנתגלו בערבות סיביר באופן מפליא, לא נותק שיעור ה"דף יומי" אף במחנות העוני והעבדות, מספר הרב פרידמן.
משה פראגר, ירחון "בית יעקב", גל' 16/15, אב-אלול תש"ך. מתוך אינצקילופדיה שמע ישראל