עורך אנונימילעילוי נשמת הרב נתן דוד בן חיה שרה אסתר ת.נ.צ.ב.ה
אוסטקוט, סיביר, בפרוס הפסח בימי הזעם
הדאגה ל"כזית מצה", בימים הטרופים של עבודת-כפייה, בגולת סיביר המנותקת רבצה על היהודים האומללים, ימים רבים לפני התקדש חג הפסח. כולם כתבו איגרות לקרובי משפחתם. אבל היתה זו תקווה רחוקה לקבל עזרה כלשהי מבחוץ…
אפינו מצות בביתנו, בתנור האולתר, שנעשה מחבית ברזל. לישת הבזק נעשתה ב"מים שלנו", שנשאבו מבאר רחוקה… באיזור שלנו מפשירים את הכפור שעל הנהר, כי חסרים כאן מים זה חודשים. שלושה ימים מבוקר ועד ערב נמשכה האפייה, ומאמצינו הפיקו 29 קילוגרם מצות. לר' חיים פרידמן הגיע מבנו, מלעמברג, משלוח יקר-ערך ביותר: משלוח ובתוכו גם צימוקים עבור ארבע הכוסות ל"סדר". הוכן אומנם תחליף-יין – משקה של שזיפים מדבריים קטנים, שהיו בהישג-יד. אבל עכשיו ניתן להכין גם יין צימוקים למהדרין. מפני שעת-הדחק התרנו אכילת קטניות, כי תפוחי-האדמה שנמצאו בידינו, קשים היו כמו אבנים, וכמעט שלא היו ראויים לאכילה.
ר' חיים פרידמן, קונטרס "שמחנו כימות עיניתנו" עמ' 17-15. מתוך אינצקילופדיה שמע ישראל