עורך אנונימיהקדשה: לרפואת אברהם חיים בן יונה
אוסטקוט, סיביר, מוצאי יוכ"פ בימי הזעם
הרב הישיש מגליציה שירך רגליו בירכתי סיביר הקפואה… וגם כאן בכפור הנורא של 35 מעלות מתחת לאפס, קיים האדמו"ר מגורליץ, רבי אלישע, מצוות "ישיבה" בסוכה פתוחה, בה הקור כבד שבעתיים…
עם צאת כוכבי יום-הכיפורים, תוקעים יתד לסוכה, ר' חיים פרידמן וידידיו ר' פנחס והבחור סנדר מבאבוב.
למחרת עוד יתבוססו בשלג המגיע עד למתניים, לחטוב סכך ביער הסמוך. הסוכה למהדרין. הקמתה הושלמה במועד, ואז יוצאים אפילו למרחף, להתכונם לקבלת החג. והנה, לפנות-ערב, מגיע האורח רם-היחס. מזעזע היה לראותו מתקרב ברגליו הקפואות. כל עצמותיו רעדו מהקור העז. איש אינו מעז להיראות בחוץ. אבל, האדמו"ר רבי אלישע מגיע לקיים את המצווה במסירות-נפש עילאית. בקושי יכול היה לנוע על רגליו. אבל, הוא צועד ובא לקיים "בסוכות תשבו", ויחד עימו מגיעים גם בניו, ועוד כמה יהודים יקירים.
ר' חיים פרידמן, קונטרס "שמחנו כימות עיניתנו", עמ' 11-10. מתוך אינצקילופדיה שמע ישראל