אוהד שקד-מנדלבוייםהקדשה: לרפואת אברהם חיים בן יונה
יושבי "בלוק" 48 במחנה בוכנוולד, החלו בארגון מניין לתפילה בציבור. לתוך ה"בלוק", הובא זוג תפילין, שנרכש במחיר 5 מנות-לחם, ששווים ב"שוק" ההישרדות – 5 ימי חיים. אחת ליום קיבלו מנת-לחם, וזאת לאחר סיום העבודה המפרכת! רבים ויתרו גם על המנוחה הנכספת שלאחר העבודה, והצטרפו בחשאי לתפילות.
בעת העבודה עם מריצות מלאות אבנים, הבחין חברי הטוב, הבחור יעקב מלוצק, כי גלגל מריצתי אינו מסתובב כראוי על הקרש ששימש כמסילה, דבר בגינו צפוי הייתי למכות רבות מצד ה"קאפו", הרוצח. יעקב מלוצק חטף ממני את המריצה השבורה, ותחב לידי את מריצתו החדשה. היה זה יעקב, שקיבל את המכות משך יום תמים מאת ה"קאפו"…
יעקב מלוצק, שהיה גבוה משכמו ומעלה, מצא תחבולה כיצד להתייצב לפני הרופא מספר פעמים ביום במקום חבריו, אשר פניהם וגופם היו צנומים ורזים. הוא היה שם נפשו בכפו למען הזולת, בסכנו בכך את חייו.
אירע מקרה, שחבירו התחייב מלקות. יעקב הצליח "להערים" על השוטר, בהשתטחו על הדרגש במקום חבירו. השוטר שהיכהו התעייף, ושוטר אכזר שני "השלים" את המלאכה…
הרב משה אליעזר שוורצבורד, מוסף "יתד נאמן", ויקרא תשנ"ה. מובא באינצ' שמע ישראל