אוהד שקד-מנדלבוייםלעילוי נשמת נירה בת אברהם ת.נ.צ.ב.ה
ראיתי בעיני את כוחות צבא השיחרור… בעוד הצוררים מצידם זממו להפציץ מהאוויר את כל הגיטו היהודי בבודפסט. ה' הפיר את עצתם וקלקל את מחשבתם… בירכתי "ברכת שהחיינו" בלא שם ומלכות. אחרי שש שנות תלאות וחבלי-משיח נוראים, לא יכולנו להאמין, כי אכן הגיע יום השיחרור.
ברגעים אלה לא רציתי לטעום מאומה, ונשארתי שרוי בתענית לכבוד הנס. מאז ועד עתה נוהג אני להתענות ביום זה כל שנה.
ראשית מלאכתי בזמן השיחרור היתה לבער את הצלמים והצלבים, שהניחו הרשעים במרתפי הבניינים בבודפסט, לפי דעתם המבולבלת "להינצל מפצצות האויבים". על-כן, הייתה ראשית מלאכתי עם אחד מידידי בקהילה, לשבר תיכף לרסיסים את הצלמים הללו. כך זכיתי לקיים את מצוות התורה "אבד תאבדון" תיכף בזמן השיחרור.
הרב רפאל בלום, "טל השמים", עמ' 22. מובא באינצ' שמע ישראל