אוהד שקד-מנדלבוייםהקדשה: לרפואת דלקה בת רבקה
אבי וארבעת ילדיו הסתתרו במיקלט ציבורי, שהיה מיועד לקשישים. הוא לא החמיץ אף יום אחד של הנחת תפילין. הוא הניחם בהסתר מתחת לשמיכת מיטתו, כשלעיתים היה מחביא גם אותי מתחת לשמיכה, ומתפלל עימי בלחש.
באחד הימים, בהיותו עטור בתפילין ומתפלל מתחת לשמיכה בתוך המקלט הציבורי, הלשין מישהו לשלטונות על אדם צעיר המסתתר מתחת לשמיכה… מייד מיהרו למקום שני אנשי "גיסטאפו" והחלו בעריכת חיפוש. הם התקרבו למיטתנו. דודתי, שהבינה מייד את גודל הסכנה, הושיבה את הילדים על המיטה…
אחד הנאצים התקרב אלי, הביט בי ורמז כי אני חשוד בעיניו. ישבתי אחוז חרדה ופחד איום ביודעי מה עלול לקרות, אם ח"ו אבי יתגלה. אולם, בחסדי ה' ניצלנו ממוות בטוח, וחווינו את יד ה', כאשר סוכני ה"גיסטאפו" עזבו את המקום, מבלי לחקור מה טיבו של ה"גוש המוזר" שמתחת לשמיכה.
הרב עזריאל טאובר, "מאפלה לאורה", עמ' 20. מובא באינצ' שמע ישראל