המרצחים הגרמנים כבשו בסערה את פולין. קרבנותיהם הראשונים היו יהודים… גופות ההרוגים נערמו ברחובה של עיר. היציאה מהבתים כרוכה הייתה בסכנה מרובה. הכובשים הגרמנים ירו בלא הבחנה בכל מי שנקלע בדרכם. אבל אנשי "חסד-של-אמת", מיקירי הקהילה, בראשות הרב ר' יעקב שרגא זינגר, חירפו את נפשם והביאו את "מתי המצוה" לקבר ישראל.
במסע ההלוויה, כששאר משפחות הקדושים צועדות אחרי מיטות יקיריהן, הופיעו לפתע הקלגסים הגרמנים. הרב וכל הנוכחים האחרים נצטוו על ידי הרשעים לרדת בעצמם אל תוך הקברים, בבית העלמין היהודי…
יללות הנשים והילדים בקעו מתוך החפירות הפתוחות. היללות המיסו כל לב אנושי וגם פראי האדם חשו בתסכול, ואולי גם התביישו… ובדרך פלא הותירו את היהודים בחיים אחרי שדקות ספורות קודם לכן עוד ביקשו לקברם חיים…
ה"מרא דאתרא" ושבעת ילדיו נרצחו על ידי הסובייטים בעיר סלונים. שם נטמן, יחד עם כל קדושי הקהילה, בשדרות צ'פילה.
אוסטרוב – מזובייצקי, פולין, א' דסליחות תרצ"ט
"אלה אזכרה", כרך ז', עמ' 62-67. הובא באינציקלופדיה שמע ישראל