אוהד שקד-מנדלבוייםתבוסת הנאצים ומפלתם בחזית הצבאית, גרמו להם תיסכול עמוק, ואת כל זעמם שפכו על יהודי הונגריה. בגזירות האכזריות הגיעו לאונגוואר סמוך לחג השבועות, ואז הוחל בחיסול הגטו. שלוש פעמים בשבוע יצאו רכבות הגירוש עם ה"טרנספורטים" לאושוויץ. המרצחים נהגו לדחוק כמאה נפשות לתוך קרון אחד. הנסיעה האימתנית למחנה – המוות נמשכה ארבע ימים, בלא לחם ומים, כשרבים מהנוסעים נופחים את נשמתם מרעב ומצמא.
ב"משלוח" הראשון לאושוויץ היה גם רבי אהרן פלברמן, רבה של געוויץ, מיוצאי חלציו של בעל ה"נעם אלימלך". כאשר פתחו הרשעים את קרונות הרכבת בתחנה הסופית… ירד רבי אהרן לרציף עם ספר תורה בזרועותיו. בצווחות אימה מלוות מכות רצח הורדו האומללים מהקרונות. כאשר הבחינו בדמותו של הרב, לא היה גבול להשתוללות המרצחים.
היה זה ספר התורה שקיבל בירושה מרבי מרדכי מנדבורנא. הוא התעלם מפקודת הקלגסים, שציוו עליו להשליך את ספר התורה לארץ, וכאשר חזרה ונשנתה פקודת הגרמנים, חיבק רבי אהרן עוד יותר את ספר התורה וקירבו לליבו. הם התנפלו עליו במוטות ברזל והיכוהו באכזריות, עד שהתעלף ונפל ארצה.
בשוכבו על הארץ ועימו ספר התורה היקר, יצאה נשמו של רבי אהרן בקדושה ובטהרה על קידוש השם.
"שארית אהרן", הרב אהרן פעלבערמאן, הקדמת בנו, עמ' י"א. הובא באינציקלופדיה שמע ישראל