אוהד שקד-מנדלבוייםהקדשה: לרפואת אברהם חיים בן יונה
אתרוג ולולב מ"שנה קודמת", שהביא יהודי מהעיר לודז, ב"משלוחים" אשר הגיעו בסמוך לחג הסוכות – הם שאיפשרו לאלפים מעיר-ההריגה, לקיים את מצוות החג. הערבות נקטפו מגדות הנהר שליד המחנה. אמנם, לא ניתן היה להשיג הדסים…אשר תלמידי החכמים שבאושוויץ, ידעו גם ידעו על "דיעה בפסוקים", בעת הדחק, מברכים אף על שלושה מינים בלבד…
לעולם לא תישכח השמחה העזה שתקפה את היהודים ב"עיר-ההריגה", בעת נטילת הלולב והאתרוג לידהם, תוך השמעת הברכה עליהם בכוונה רבה, אף שעצם נטילתם לברכה היתה כרוכה בסיכון גדול.
גם מצוות ישיבה בסוכה עלתה ביד כלואי המחנה הנורא. "נגרים" יהודים שעסקו בהתקנת מיטות וספסלים שיתופו פעולה. סוכת עראי עפ"י ההלכה הוקמה במקום, מתחת לאפן של השומרים הגרמנים, הישיבה בסוכה כרוכה התה בסכנת-נפשות ממש. אנשי ה-ס.ס חלפו כאן בכל שעות היום. אף-על-פי-כן… יהודים רבים סיכנו את נפשם ונכנסו לסוכה עם "כזית" כדי לברך "לישב בסוכה".
הרב צבי הירש מייזליש, ירחון "בית יעקב", תשרי תש"ך.
מובא בתוך אינציקלופדיה שמע ישראל