הרב מאיר אסטריקהקדשה: שלום בן גילה לרפואה שלימה
"ויצא משה מעם פרעה את העיר ויפרש כפיו אל ה' ויחדלו הקולות והברד ומטר לא נתך ארצה; וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקולות ויוסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו" (פרק ט פס' לג – לד). ויש להבין שעד עתה לא הזכירה התורה אלא קולות וברקים וכלל לא הוזכר מטר ["וה' נתן קולות וברד וגו'" (פס' כג) "ורב מהיות קולות אלקים וברד וכו' (פס' כח) "הקולות יחדלון והברד לא יהיה עוד וגו'" (פס' כט)] ואילו עתה, בסוף הפרשה לאחר שנגמרה המכה, הוזכרו בפרשה שלשה דברים שפסקו – קולות ברד ומטר "ויחדלו הקולות והברד ומטר לא נתך ארצה" (פס' לג) ואף פרעה התבונן על כך "וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקולות".
עוד יש לדקדק בדברי הכתוב "וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקולות ויוסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו" ומשמע שראה דבר מה בעצירת המכה שהביאה אותו להוסיף לחטוא, ויש להבין היאך ראה בהפסקת המכה הצדקה להמשיך ולהקשות את ליבו.
והנראה בזה, שבמכת צפרדע מצינו ששאל משה רבינו את פרעה אימתי הוא חפץ שתיפסק המכה וענהו פרעה "למחר" (ח ו), ובקשתו מתמיהה, מדוע מבקש הוא שתישאר המכה עוד יום אחד, ולא ביקש להפסיקה לאלתר. וביארו המפרשים (אבן עזרא; רמב"ן) שחשב פרעה, כי משה רבינו מבין בחכמת האסטרולוגיה, וכי כל אותה מכה, אשר אותה ניבא משה, הייתה באה בין כה וכה על פי מזלה של מצרים במערכת כוכבי השמים. עתה, כאשר בא משה לבשר על ביטולה של המכה, חשב פרעה, כי משה יודע בראיית האצטגנינות שלו, שהגיע העת שיסורו הצפרדעים מאדמת מצרים, ולפיכך הוא מראה כאילו בכוחו לסלק את אותה מכה. משום כך נתחכם פרעה ואמר למשה, כי ברצונו שהמכה לא תסור עד למחרת, ואז, כאשר יוסר הפגע קודם לכן, יתברר כי היא לא באה ע"י משה ולא התבטלה על ידו.
ויש לומר, שאף במכת ברד ביקש פרעה לבדוק האם מכה זו מקורה במערכת הטבע, או שמשה רבינו בשליחות ה', שולט על מערכות השמים. והדרך לברר דבר זה, היא האם כשתיפסק המכה ירד באותו זמן מטר או לא. שאם אבני הברד נגמרו מצד עצמם, ורק משה יודע מזה על ידי חכמתו וחשבונות, אזי כשתיגמר המכה לא ירדו עוד אבני ברד ואין כל סיבה שירד מטר. ברם, אם משה הוא השליט על הטבע, ובידו להפסיקו ברגע אחד, הרי, באותו רגע שיפסיק משה את ירידת הברד, נמצא, שיש הרבה אבני ברד התלויים באויר, אשר כבר נשרו מן השמים וטרם הגיעו עד לארץ, ואבני הברד הללו כיון שמעורב בהם אש (רש"י פס' כד) צריכה האש להמיס את הברד והמים שייזלו צריכים לכבות את האש, כך שכשיגיעו לארץ לא יהיה זה כברד אלא כמטר של מים.
אלא, שבשעה שמשה פרש את כפיו אל ה' אמנם "ויחדלו הקולות והברד" אולם "ומטר לא נתך ארצה" כפי שציפה פרעה לראות [אם אכן משה רבינו שולט בטבע] ולכן כשראה פרעה "כי חדל המטר והברד והקולות" הוכיח מזה שמשה רק יודע לכוון את הזמן מתי הברד עומד להסתיים מעצמו, וכפר בנס, ולכן הייתה בכך סיבה ש"ויסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו". ואפשר שעל כן הקדים הפסוק את המטר קודם שציין שהפסיק הברד והקולות, כי עיקר הסתכלותו של פרעה הייתה על המטר ועל כן הוזכר דבר זה ראשון בפסוק.
אך לפי האמת שהקב"ה שולט בטבע שליטה ללא מצרים, הטעם שלא ירד מטר בשעה שהפסיקה מכת ברד, לפי שאבני ברד אלו שנוצרו להינקם מהמצרים אויביהם של ישראל, נשתמרו להנקם מאויבי ישראל בשתי מלחמות עתידיות – מהאמוריים במלחמת יהושע כמבואר בכתוב (יהושע י יא) "ויהי בנסם מפני ישראל הם במורד בית חורון וה' השליך עליהם [אמוריים] אבנים גדולות מן השמיים עד עזקה וימותו רבים אשר מתו באבני הברד מאשר הרגו בני ישראל בחרב" (יעויין במ"ר יב ז; תנחומא בא ד; ברכות נד ב) וממגוג ומגוג במלחמתם לעתיד לבא (יחזקאל לח כב; יעויין במדרש שם) ולכן לא נמסו כדרך הטבע בסיום מכת ברד בארץ מצרים.