חנוך לנער – פרשת ויגש

על הפסוק "ולא יוכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו מפניו", אומר המדרש "אבא כהן ברדלא אמר: אוי לנו מיום הדין , אוי לנו מיום התוכחה . יוסף קטנן של שבטים היה, ולא היו יכולים לעמוד בתוכחתו לכשיבוא הקב"ה ויוכיח כל אחד ואחד לפי מה שהוא על אחת כמה וכמה"

מה הכוונה בדברי אבא כהן ברדלא "ויוכיח כל אחד ואחד לפי מה שהוא? אבא כהן ברדלא מחדש, שמלבד התוכחה שהקב"ה יוכיח את האדם על עבירות והחטאים שחטא ועשה בחייו, הוא יוכיח כל אחד על מה שהוא. כי המילה חטא היא לשון רק של עבירה, היא גם לשון של חסרון. ביום הדין וביום התוכחה יתבע אדם לא רק על עברות שעבר, אלא גם על כל מה שהחסיר במשך כל ימי חייו. היות שכל אחד ואחד קיבל כוחות נפש גדולים מאוד, אילו היה מנצל אותם, יכול היה להעפיל לפסגות רמות. אין אחד שאין באפשרותו לגדול ולהתעלות, זה תלוי רק אם מנצלים את הכשרונות כראוי או לא. ואם אחד אינו מנצל את הזמן שלו ואת כוחות הנפש שלו, יתבע אותו הקב"ה לפי מה שהוא, לפי מה שיש בו: למה הוא לא הגיע להרבה יותר עם הכשרונות שקיבל? למה הוא נמצא במצב שלו בלבד ולא יותר?

מסופר על מרצה דגול שעלה על בימת הכבוד להרצות, ועמו כמה וכמה שקיות שלא נודע מה בא בקרבן . והוא החל את דבריו כשהוא שם כלי זכוכית עגול גדול במרכז השולחן .הוא החל מוציא מהשקית הראשונה חלוקי אבנים .הניח אותן בכלי בזה אחר זה עד כי נראה היה שהכלים מלא עד שפתו .כשנשאלו שומעי לקחו האם הכלי מלא, השיבו כולם בחיוב .שלף הלה שקית נוספת ושפך  ממנה  חצץ לתוך הכלי ."האם הכלי מלא?" שאל אותם בתרועת ניצחון . "וודאי וודאי!" השיבו  לו  על אתר. "האמנם כן?" שאל המרצה בחיוך תוך שהוא מוציא שקית מלאה בחול  ושופך  את תכולתה לכלי שהלך והתמלא . ואכן הכלי היה מלא וגדוש עד שפתו העליונה. מכה מכאן ומכה מכאן וכל הנוכחים הנהנו בראשם. וכאן הפתיע את כולם כאשר שלף מאמתחתו בקבוק מלא מים ויצק אותו אל הכלי לקול תשואתם של הציבור הרחב.

מה רצה המרצה להסיק מכך? הוא ביקש ללמד אותם, כי אם מאן דהוא מרוצה מעצמו. די לו במה שמפיק מיכולתו עליו לדעת כי יש בו יכולות להוציא מעצמו עוד ועוד. אם חושב הוא כי מילא את ייעודו וניצל את כישוריו, חובתו להפנים כי טמונה בו יכולת עצומה לעשות ולפועל עוד ועוד.

זה המוסר השכל שנלמד מסיפור זה, והמסקנה המתבקשת היא, כי כל כישרון וכל כח שה` נתן בי, זו קריאה, המחייבת לבוא לידי ביטוי בחיי. אין להסתפק במועט, ואין לומר " שלום עלי נפשי", כי די לי במה שאני עושה. קבלת כוחות גדולים, עליך לנצל אותם. אם לא- " על כל אלה יביאך אלוקים במשפט".