לעילוי נשמת הרב נתן דוד בן חיה שרה אסתר ת.נ.צ.ב.ה
כשיעקב אבינו שולח מלאכים לעשו אחיו, הוא מבקש מהם להעביר מסר לעשו "כי תאמרון לאדוני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה". והוא ממשיך "ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה". רבים תמהים ושואלים, מה ראה יעקב אבינו לעניין את עשו בכך שיש לו רכוש רב.
התשובה המפורסמת היא שיעקב אבינו רצה להרגיע את עשו על השנאה שהיתה לו שהוא כביכול לקח לו את הברכות. על כך אומר לו יעקב אבינו, שיצחק בירך אותו "ויתן לך אלוקים מטל השמים ומשמני הארץ", א"כ הרכוש הרב שהוא צבר היה בחוץ לארץ, לא מן השמים ולא מן הארץ, וכעת עשו יכול להיות רגוע, וכמו שרש"י כותב שלא נתקיימו ברכותיו של יצחק.
אומר הכתב סופר שיש כאן נקודה חשובה ואקטואלית. יעקב אבינו רואה ענין גדול מאד לדבר על הרכוש, על המקנה, על העבדים והשפחות, כי מאז ומתמיד מאשימים עמי הארצות את תלמידי החכמים, השוקדים ימים ולילות על תלמודם, במידת העצלות. לדברי עמי הארצות, אוהבים לומדי התורה לחיות חיים קלים, בלי עמל ובלי יגיעה ולהיות סמוכים על שולחנם של הזולת.
משום כך רואה יעקב אבינו לנכון להדגיש עוד לפני הפגישה עם עשו, שידע שיש לו רכוש ויש לו כסף. יעקב לא התבטל, הוא ישב ולמד תורה, שמר את התרי"ג מצוות, אך מצד שני צבר רכוש גדול, לא הסתמך על אף אחד. יעקב בנה את עצמו, עבד את הקב"ה, וגם עבד פיזית. הוא קיבל מתנת שמים, השקיע עמל רב ומאמצים מפרכים וכך גם הגיע לכך שיש לו הרבה נכסים.
וזהו מסר חשוב שמעביר יעקב אבינו לפני הפגישה שלו עם עשו, ואולי הוא רוצה בכך גם להמעיט את המחשבה שיש לעשו, ובמיוחד לעמי הארצות על לומדי התורה.