הרב אליהו פורטנויאחרי שיצחק אבינו מברך את יעקב אבינו, מגיע עשו ליצחק ומבקש ברכה בתמורה לכך שהכין ליצחק מאכלים. אומר לו יצחק שאין לו מה לברך אותו מכיון ש"הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני" [כ"ז, ל"ז]. אך מיד לאחר כמה פסוקים אומר לו יצחק "הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל וגו'" [שם, ל"ט].
ולכאורה צריך להבין, אם יצחק אמר לעשו בהתחלה שלא שייך לברך אותו מכיון שהוא כבר בירך את יעקב, א"כ כיצד מצא יצחק ברכות לברך את עשו.
ושמעתי להסביר את הענין ביסוד גדול. בהתחלה באמת טען יצחק לעשו שמכיון ש"הן גביר שמתיו לך וגו'", א"כ לא שייך לתת לו ברכות, וכמ"ש רש"י "מה תועלת לך בברכה אם תקנה נכסים שלו הם שהרי גביר שמתיו לך ומה שקנה עבד קנה רבו", ולכן אין יותר מה לברך את עשו. אבל אז עשו הגיע אם טענה "ניצחת": "הברכה אחת היא לך אבי ברכני גם אני אבי" [שם, ל"ח], עשו פונה ליצחק ומדגיש פעמיים שהוא אבא שלו, ואם כך, אבא צריך לדאוג לבן שלו שסומך עליו. כנגד טענה זו, לא היתה ליצחק מענה ואכן מצא ברכה לברך את עשו.
ומזה למדים אנו את הכח שיש לבן כנגד אביו, שברגע שאבא יודע שהבן שלו סומך עליו שהוא יעזור לו, זה נותן לאבא כח בשביל לעזור לבן שלו. ואם הדברים בבשר ודם, ק"ו בן בנו של ק"ו שכשאנו פונים לקב"ה בטענה של "אבינו מלכינו" ואין לנו על מי להישען אלא עליך, ודאי שהקב"ה ישמע לבקשתנו.
ונסיים בסיפור המפורסם על רבי ישעי' ברדקי זצ"ל, ממייסדי ירושלים, בשעה שהגיע באוניה לארץ ישראל יחד עם בנו ובתו הקטנים, כשהגיעו קרוב לארץ נשברה האוניה וקפצו לים כדי להינצל. רבי ישעי' לקח על גבו את בנו ובתו ושחה איתם לכיוון החוף. תוך כדי השחיה הרגיש שכוחותיו אוזלים, והבין שאם ימשיך לשחות עם שתי ילדיו, לא ישרדו עד החוף ושלושתם יטבעו למוות. בירר לעצמו ר' ישעי' את הדין, את מי מילדיו להעדיף, והחליט שהצלת הבן קודמת, על כן פנה לבתו ואמר לה בלב נשבר שהוא בירר את ההלכה, וכדי להציל לכל הפחות אותו ואת בנו, הוא מוכרח לעזוב אותה במים… כששמעה זאת הבת פנתה בזעקה לאביה, אבא… אבא… אין לי על מי להישען כי אם עליך… האם תעזבני ותשליכני במצולות ים… כששמע זאת ר' ישעי', הזדעזע מאד והתפלל לה' שיתן לו כח, ואכן הרגיש שקיבל כוחות חדשים ובכח זה הצליח לשחות עם ילדיו עד לחוף. בסוף ימיו אמר ר' ישעי' לבתו, שהדבר שנתן לו את הכח היה מה שצעקה אבא אבא, ומזה תלמד לכל פעם שהיא בצרה, שתסמוך רק על הקב"ה ותפנה אליו, וזה מה שיושיע אותה.