הכוכבים של ראש השב"כ

המבצע לחיסולו של המחבל בעזה הוכתר בהצלחה. כל ניסיון להצמיד לכך עניינים פוליטיים נראה בעייני כפתטי ומנותק מהמציאות, לא שזו בעיה גדולה לקבוצות מסוימות מצדדים מסוימים בפוליטיקה להיות מנותקים מהמציאות, או לפחות להמציא לעצמם מציאות דמיונית משל עצמם..

מי ששם לב לאחת התמונות מ"בונקר ההתייעצות" יכול היה להבחין בשלושה מתוך ארבעה נוכחים שחובשים כיפה. הרביעי שלא חובש כיפה הוא ראש הממשלה (ולא נכנס עתה לסוגיות איזו כיפה וכמה היא גדולה או קטנה, מוסתרת או גלויה). לשלושה מהם אמורה להיות ודאי מחשבה על קיומו של הקב"ה בעולמנו, גם אם הם מניחים אותו רגע בצד ומדברים על לאומיות.

אבל האמירה של ראש השב"כ על מועד חיסולו של המרצח בעזה הייתה מעניינת ומקוממת גם יחד. הוא טען ש"הכוכבים הסתדרו במקומם" לביצוע המשימה. כלומר: נוצרה ההזדמנות הנכונה בה אפשר לחסל את הרשע הזה עם פגיעה מינימלית באנשים אחרים (ואולי הוא ההוכחה ש"אשתו כגופו"?).

אלא שכדי לנצח את המלחמה, הזו ובכלל, נכון היה אם ראש השב"כ לא היה אומר ש"הכוכבים הסתדרו במקומם" אלא ש"הקב"ה זימן נוחות לביצוע המשימה ובעזרת השם עשינו והצלחנו".

אל תטעו. נשיא ארה"ב יכול להגיד בכל הופעה שלו "אנו בוטחים בהשם". בישראל ראש ממשלה לא יכול להגיד זאת. אמירה כזו מצדו של ראש ממשלה או בעל מעמד אחר – עלולה להתפרש כהדתה, החזרה בתשובה, הדרת נשים והשם ישמרנו – ממש משמרות המהפכה של ישראל.

על כן ראש השב"כ גם הוא לא יכול להשתמש במושג "אלוקים יצר מציאות מצוינת וצירוף מיוחד של מקרים לחיסול המחבל", כי אז כבר לא משנה מה יהיה תוכנם של הדברים – כל שונאי הדת מיד יזנקו מכל החורים ויזעקו חמאס. לא זה שבעזה, סתם חמאס.

ראש ממשלה יכול לומר "בעזרת השם", רק כשהוא ממש צריך את ידיהם של חברי הכנסת הדתיים. כל עוד אין כאן עניין של פיקוח נפש פוליטי – הוא אינו נצרך לכך. כאשר ישנו פיקוח נפש פוליטי – פתאום יש אלוקים והוא אפילו מוכנס בין השורות, כאילו באופן טבעי.

ודבר נוסף. כולם מרחמים על המציאות בה השמאל הקיצוני על גרורותיו, השתלט על הפרקליטות (הגוף היחיד שאינו מפוקח בישראל) ועוד. אל תבכו. וגם אל תרחמו על ראש הממשלה. כאשר בשנות התשעים החרדים התריעו על הכוח שנשיא ביה"מ העליון לקח לעצמו לידיים – אמרו להם לשתוק. עכשיו זה מגיע בפנים. מי שמינה את כל ראשי הפרקליטות המושחתים, לא יכול לבוא ולטעון שהם לא בסדר. הסיבה שלהם לשנאה המופגנת כלפי ראש הממשלה היא בדיוק אותה השנאה המופגנת כלפי הופעה של גברים כהצדעה לרב פירר (שאגב, התרים פי כמה וכמה ממה שאמורה הייתה ההופעה הזו להכניס לארגון)- אי הכרת הטוב.

כאשר אדם מונע מתוך שיקולים של שנאה אינו מסוגל להכיר את הטוב. מכאן זה מתחיל וכאן זה נגמר. אין זה אומר שהפרקליטים לא צריכים לבחון דברים על בסיס הכרת הטוב שהם חייבים, אבל אתה יכול לראות מהנתונים את הרוע והשנאה שהיא זו שמוליכה אותם. ולא שום דבר אחר. בטח לא האמת. כי מי שהאמת לרגליו לא יעיז למסור עדות שקר, כמו שעשה אחד הבכירים בפרקליטות. אבל הוא לא פחד למסור עדות לא נכונה, כיון שידע שהוא חלק מהמערכת ששומרת על פקידיה כמו שצריך.