ערכים ציניים ואירוניים

כל אדם, כך נראה, מחזיק באמתחתו ערכים ועקרונות אותם הוא רואה לנגד עיניו ולאורם הוא פועל. עקרונות וערכים אלו נבנים אצל האדם בהתאם למקומו החברתי, המשפטי, הכלכלי והדתי. חלק מהערכים האלה מוצלבים עם ערכים אוניברסליים, וחלק מהערכים האלה ייחודיים ונבנו בליבו עם השנים. אדם לא ממהר לעזוב ערכים ועקרונות עליהם הוא בנה את אישיותו.

כאשר אדם מזהה אנשים אחרים בעלי עקרונות שונים משלו הוא לעתים מבין שחלק מעקרונותיהם הם "עקרונות ברזל" ומבין שאין אפשרות להתעמת מולם, ובחלק אחר של העקרונות הוא מתגמש.

לעתים האירוניה של אנשים מסוימים היא גדולה כל-כך. עומד אחד מראשי המפלגה שערב הבחירות החרימה את הציבור החרדי ואת הציבור הדתי מלכהן בממשלה שלו (האמת היא שהוא לא החרים, הוא רק התנה את השתתפותם בכך שיקבלו את כל קווי היסוד החילוניים שלו. ברור לא?) – עומד וזועק על אחדות בעם וכמה ההסתה היא מסוכנת. היא מסוכנת כשהיא באה מהצד של הימין על השמאל, אבל לעולם לא הפוך – ובטח לא כשהיא נגד דתיים וחרדים. אז היא לעולם אינה מסוכנת.

ציניות נוספת ואירוניה מבעיתה היא אלו שכל-כך מרחמים על בעלי חיים וחסים על כל שיפוד וסטייק, שמזעזעים מ"רצח אפרוחים" ומ"שואת בעלי החיים", אבל הם תמיד יהיו בעד "חופש האישה" ולכן גם יתמכו באותו להט בהפלות, והם יסבירו בנימוק מנומק ומעונב שרצח הוא רק למשהו חי. ולך תתווכח.

ערך אירוני וציני נוסף הוא הערך של "קבלת האחר" או "הַכָלָה". בלעז – פלורליזם. זהו ערך מקודש לדמוקרטיה, שטוענת שבני האדם שונים הם בדעותיהם ובמחשבותיהם והדמוקרטיה צריכה להכיל את העמדות, הדעות ואורחות החיים השונים של האנשים. אלא שבקרב האנשים בעלי עקרונות הדמוקרטיה "הקיצונית" – הם מאמינים בפלורליזם בצורה מוחלטת, אבל רק כשהשוני בציבור הוא בין שמאל מתון לשמאל קיצוני. לגבי אורחות חיים דתיים – שם אין שום פשרה. לא פלורליזם ולא נעליים.

אבל מה לעשות שאי אפשר להגיד את זה בקול רם, אז מסתתרים. מסתתרים מאחורי משפטנים ומאחורי מלים יפות, מאחורי מאמרים מנומקים וסבר פנים יפה ורציני. מכבסים טוב טוב את המלים ויוצרים מציאות של "אהבת הזולת", ובתנאי שהזולת הוא אני.

וכך אין הם מרגישים שום בעיה למנוע התרמה למוסד אדיר של הרב פירר שליט"א, ארגון שמציל חיים יום-יום, והרי מה מקודש יותר מפיקוח נפש? הדרת נשים. זה יותר מקודש. שהרי בשל המזבח של הדרת נשים – מותר הכול לעשות. והכול כל-כך ציני כשאתה רואה ערבים לנשים בלבד שנקראים "ערבי העצמה" (שבאופן אירוני מתקיים אירוע כזה בדיוק באותו היום שאמור היה להתקיים האירוע של הרב פירר). כשאין נשים – זה הדרת נשים. כשאין גברים – זה "העצמה נשית".

וב"שדולת הנשים" (זרוע של הקרן החדשה וכו') – כמה גברים יש? האם יש שוויון? יש שם 49% גברים לפחות? אתם יודעים את התשובה…

בימי הביניים שנאו יהודים כי שנאו יהודים. אבל גם אז היה צריך לתת הסבר לשנאה – אז הוא היה הסבר דתי. בתקופה החדשה שנאו יהודים כי שנאו יהודים, אבל גם כאן היה צריך לתת הסבר לשנאה – אז הסבירו שהיהודים משתלטים על הכלכלה או שהם משפיעים על החברה הגרמנית "הטהורה".

וכך גם כיום. שונאים יהודים (דתיים-חרדים) כי שונאים יהודים. וגם היום צריך לתת הסבר. אז מסבירים שהם מדירים נשים ושהם לא משרתים בצבא, ושהם לא עובדים. הם, החרדים, עדיין מקבלים מַן מִן השמיים, שהרי אינם עובדים וחיים מקצבה מטורפת של בערך אלף שקל בחודש. בטח אפשר לקיים מזה משפחה של 6.5 ילדים בממוצע.

המשותף לכל אלה הוא שאי אפשר לשנוא ללא סיבה. חייבים להסביר מדוע הצד השני לא טוב כדי להוריד אותו. לא תמיד זה מגיע לקיצוניות של הנאצים בגרמניה, אבל תמיד זה מוביל לשנאה ועלול להוביל למלחמת אזרחים. אבל מה אכפת למממנים האירופאים והאמריקאים (שכולם קשורים לרפורמים) ממלחמת אזרחים בישראל, הרי הם שם ואנחנו כאן.

ומי שעוד לא הבין סביב כל הסיפור של ערב ההתרמה של הרב פירר – הם "לא פוסלים אותו והוא איש אדיר של מעשים וכו'" – אבל הם כן פוסלים את אורח החיים שלו ואת האמונות שלו. לא את האמונה שעוזרת להם לעת הצורך הם פוסלים. ולא נראה אף אחד מהזמרים שביטלו את השתתפותם שהוא נמנע להשתמש בסיוע הרפואי החרדי. הם לא פוסלים את האמונה של החסד – הם פוסלים את האמונה של אורח חיים שבו נהוגה הפרדה בין גברים לנשים (ואנו רואים בציבור השני מה המשמעות של אותו ערבוב ולאן זה מוביל) ואת אורח החיים שאוסר על שמיעת קול אישה ששרה.

כי כך היו הרפורמים כל הזמן ומאז ועד עולם, כך שאין זה מפתיע – כשנוח להם הם פירשו את התורה ואת ההלכה כך, וכשלא נוח להם – שינו אותה.

וזה בדיוק ההבדל ביניהם לבנינו. לנו יש אוסף ערכים יציב שלא נתון למזג האוויר שבחוץ. הוא לא נתון באופנות ובגורמים חיצוניים – זהו אוסף ערכים אלוקי. לעומת אוסף הערכים שלהם שהיום הוא אחד ומחר הוא בדיוק הפוך, בהתאם למצב הרוח, לאופנות החדשות ולשליטתם של בעלי ההון, התקשורת ובתי המשפט.

ודבר אחרון. אם חשבתי שבאמת מעניין את "שדולת הנשים" זכויותיהן של הנשים – טעיתם. איך יודעים זאת? כיוון שאף אחד (אחת?) משדולת הנשים לא פצה פיו על כך ש"חושף השערוריה" סביב הרב פירר הוא עיתונאי צהוב שמתעסק כל היום וכל הליל בהחפצת נשים, בגודל המחשוף, במי היה עם מי כמה ולמה. גם לא שמעתם מאף אחד מאותן עמותות צדקה שדואגות לזכויות הנשים כל טענה על בריכות שחיה מופרדות במגזר הערבי או תלונות על כך שמחפיצים נשים באמצעות פוסטרים עליהם מורחים אותן בלבוש מינימלי כדי למשוך תשומת הלב, כאילו היו עגבניות בשוק.

בושה.