מעשה במים

מרים הנביאה נפטרה לבית עולמה. כשמרים נפטרה, הבאר שליוותה את בני ישראל באופן נסי – פסקה מלתת מים. מדוע? נחזור קרוב למאה עשרים שנה אחורה. משה נולד במצרים, וכשהיה בן שלושה חודשים אמו שמה אותו ביאור בתוך תיבה עקב גזירת פרעה: "כל הבן הילוד – היאורה תשליכוהו!". מרים – אחותו הגדולה, התייצבה על שפת המים וייחלה לנס. התיבה מתרחקת ומתרחקת, אבל היא לא מסיטה את עיניה מן התיבה – אולי יהיה נס. ואכן אירע נס. בת פרעה רחצה ביאור ואספה אותו אל ביתה ומרים דאגה שאמה תגדל את משה בשנותיו הראשונות.

המעשה הנאצל של מרים שהתייצבה על שפת המים וייחלה לנס, גרם לנס באר המים.

עם שלם נמצא במדבר, וברור שאלוקים לא היה מוציא אותו ללא אפשרות של שתייה. אולם הבורא יכל לנווט אותו בדרך שעוברת ליד נהרות, וכל פעם היו ממלאים כדים וסוחבים אותם, או שהיו חופרים באדמה ומוצאים מקורות מים, אולם בזכות המעשה הנאצל של מרים זכו בני ישראל לנס במים, והם זכו לבאר שליוותה אותם לאורך כל המסע.

בורא עולם משלם על כל מעשה טוב עם "ריבית והצמדה".

כעת מרים נפטרה. כשמרים נפטרה, גם הבאר פסקה מלעבוד. מדוע הבאר הפסיקה? ה"כלי יקר" מבאר, שזהו עונש לבני ישראל על כך שלא הספידוה כראוי. על משה ואהרן התורה כותבת שבני ישראל בכו. על מרים כתוב שהיא מתה ונקברה במדבר ולא מוזכר כלל שמישהו הספידה. כיוון שבני ישראל לא הרגישו בהיעדרה, הקדוש ברוך הוא רצה לכבדה, שכולם ירגישו בחסרונה ויכירו לה טובה על כך שזכו במהלך כל השנים לבאר.

הנצי"ב בספרו "העמק דבר" (כ, ה) מביא הסבר נוסף.

כל הורה יודע, שכשרוצים ללמד ילד קטן ללכת, מחזיקים בידיו, משחררים לרגע ונותנים לו לעשות פסיעה אחת לבד, גם אם ייפול, ומיד מחזיקים בו שוב. כך אט אט מלמדים אותו ללכת בכוחות עצמו.

בני ישראל נמצאים בשנתם האחרונה במדבר. הם תיכף נכנסים לארץ ישראל וההנהגה הנסית הגלויה פוסקת. אלוקים רוצה להרגיל את בני ישראל לחיים "טבעיים" בארץ ישראל. אחת מתכונותיה של ארץ ישראל היא, שירידת הגשמים תלויה במצבו הרוחני של העם: "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְו‍ֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם… וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ" (דברים יא). אם המצב הרוחני לא יהיה טוב, אזי חלילה "וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר". אלוקים מתחיל להרגיל אותם לרעיון זה, וכשמרים נפטרה והבאר פסקה מלפעול, אלוקים מבקש ממשה לדבר אל הסלע. מה לדבר אליו? "תיתן מים"? וכי הסלע בר שמיעה? הבורא רצה שמשה ואהרן ילמדו את בני ישראל כיצד יתנהגו כשתהיה בצורת בארץ ישראל ולא יהיה מטר.

מה צריך לעשות? מקהילים את כל העם כפי שאלוקים אמר למשה: "וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה", המנהיג של אותו דור צריך לומר לעם דברי מוסר והתעוררות, מתפללים בציבור ושבים בתשובה, וכך יורד גשם. כשעושים כך, כשמתפללים ושבים בתשובה, לא צריך להכות בעוז.

את זה משה ואהרן לא עשו. אלוקים ציפה שמשה ואהרן ידברו דברי הלכה ותוכחה, ואחר כך יתפללו בציבור בצדה של אותה הבאר שליוותה אותם, וכך ילמדו את העם כיצד עליהם לנהוג בעתיד בתקופות בצורת. אם משה ואהרן היו עושים כן, שמו של הבורא היה מתקדש. כיוון שלא עשו כך ולא המחישו לבני ישראל כיצד עליהם לנהוג בארץ ישראל, בהנהגה של מידה כנגד מידה הם לא ייכנסו לארץ.