הרב אליהו פורטנויבסוף הפרשה, כתוב בתורה על המלחמ של סיחון שכבש את הארצות של עמון ומואב, ועל כך כתוב בפסוק "על כן יאמרו המושלים בואו חשבון" [כ"א, כ"ז], ועל פסוק זה, דורשת הגמרא במסכת בבא בתרא [ע"ח:] "יאמרו המושלים – אלו המושלים ביצרם, בואו חשבון – בואו ונחשב חשבונו של עולם הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה".
וצריך להבין את הקשר בין מלחמת סיחון בעמון ומואב, לבין החשבונות שהשולטים ביצרם עושים.
וראיתי מי שמסביר, שממלחמת סיחון יש הרבה מה ללמוד להנהגות ה' בעולמו. לפעמים אדם מגיע למצב שהוא כביכול "לא מבין" מדוע קורה לו משהו, אך כשאדם יתבונן על מה שקרה עם עמון ומואב וסיחון, הוא יראה שלא הכל מתרחש כפי הנראה. שהרי הקב"ה ציוה את בני ישראל שלא יילחמו עם עמון ומואב ולא יכבשו שטחים מארצם, אבל ברגע שסיחון כבש שטחים מארצות עמון ומואב, בני ישראל נלחמו בו וכבשו את מה שהיה שייך פעם לעמון ומואב.
אם כן, בשלב מסויים כשאדם ראה שסיחון נלחם עם עמון ומואב, הוא לא הבין מדוע סיחון עשה זאת, הרי לא היה חסר לו שטח אדמה. אולם לאחר שבני ישראל יכלו לכבוש ממנו את כל השטחים האלו שבעבר היו שייכים לעמון ומואב שאותם לא יכלו בני ישראל לכבוש, הובן מדוע סיחון עשה זאת לפני כמה שנים – בשביל עם ישראל.
ואותו דבר בהנהגת העולם: לפעמים אדם חושב שקרה לו דבר רע, אך כשיתבונן למרחוק, יראה שדבר זה היה לו באמת טוב, וכל מה שעושה הקב"ה, לטובה הוא עושה. וזה מה שצריך לדעת, שהקב"ה עושה כל דבר רק לטובתנו, וגם כשלא רואים את זה, צריך להאמין שכך הוא האמת.