הרב אליהו פורטנוילעילוי נשמת הרב נתן דוד בן חיה שרה אסתר ת.נ.צ.ב.ה
לקראת סוף הקללות, כתוב בפסוק "וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור". והשאלה מתבקשת, מדוע הסדר של האבות הפוך, קודם כתוב את יעקב, אח"כ את יצחק ורק אח"כ את אברהם, הלא בכל המקומות שבהם מוזכרים שלושת האבות, הסדר הוא אברהם, יצחק ויעקב, ומדוע כאן זה שונה?
אמנם רש"י כותב שהסיבה שנמנו אחורנית הוא משום ש"כדאי הוא יעקב הקטן לכך, ואם אינו כדאי הרי יצחק עמו, ואם אינו כדאי הרי אברהם עמו שהוא כדאי", והיינו, שהקב"ה מבטיח שעם ישראל יגאלו מהגלות בזכות יעקב שהוא הקטן שבאבות, ואם הזכות של יעקב אבינו לבד לא יספיק, יצרף איתו הקב"ה את יצחק ואם זה לא יספיק אז גם זכות אברהם תצטרף.
אך לכאורה הדבר צריך ביאור, שהרי ברש"י משמע שיעקב הוא הקטן שבאבות, אך במדרש [שכל טוב בראשית ל"ג] כתוב שיעקב אבינו נקרא בחיר האבות, וכן במדרש שוחר טוב [בראשית פ"א] כתוב שמיום שנברא אדם הראשון לא היה גוף קדוש כגופו של יעקב, והגמרא במסכת שבת [קמ"ו.] אומרת שאצל יעקב אבינו פסקה הזוהמה שזכה להוליד שנים עשר שבטים שכולם היו קדושי עליון ומיטתו היתה שלימה. א"כ, מכאן הנ"ל משמע שיעקב אבינו לא היה בקטן שבאבות, וחוזרת השאלה מדוע הסדר שהאבות נימנו בפרשה היא לא לפי הסדר?
ושמעתי לתרץ, שיש כאן פניה מיוחדת לעם ישראל, התורה אומרת שאם לא הולכים בחוקות ה', יהיו לעם ישראל צרות קשות, ובכל זאת בא הקב"ה ואומר "וזכרתי את בריתי יעקוב" – אם בני ישראל יגיעו למדרגה של יעקב אבינו, שהיא שלימות בתורה ובמעשים טובים, ודאי שיהיו ראויים לגאולה אפילו כשיהיו להם צרות. ואם עם ישראל ירדו עוד דרגה ולא יגיעו לדרגה של יעקב אבינו ולא ילמדו תורה ולא יקיימו מצוות, אבל יגלו מסירות נפש, אומר הקב"ה "ואף את בריתי יצחק" – אני יזכור להם את זכותו של יצחק אבינו שמסר נפשו על קדושת ה' בעקידה על גבי המזבח, ואז יהיו ראויים לגאולה. אבל אומר הקב"ה שאם לא יגיעו גם לדרגה הזאת של מסירות נפש, אבל בכל זאת יימצא בהם מידת החסד בין אדם לחבירו, אז יתקיים בהם "ואף את בריתי אברהם אזכור" שאברהם אבינו הוא עמוד החסד. ואם חס וחלילה עם ישראל ידרדרו לדיוטא תחתונה ולא תימצא בהם שום מעלה או מצוה שיש בידם, בכל אופן יהיה להם זכות אחת, והוא, שע"י שהם יחזרו לארץ הם יבנו את ארץ ישראל ויפריחו את השממה, ועל כך אומר הקב"ה "והארץ אזכור".