אבדן זהות

בסוכות תר"ץ (אוקטובר 1929) נדם ליבה של הבורסה האמריקאית. ביום אחד, שכונה "יום חמישי השחור", איבדה הבורסה 13 מיליון מניות (כמות מטורפת ליום אחד) ובהמשך נמחקו עוד 30 מיליון מניות נוספות. הבועה האמריקאית של השקעה בבורסה שמניבה המון כסף במינימום מאמץ – התנפצה. הבועה התנפצה ולא רק אנשים פרטיים ועסקי מסחר התמוטטו בן-יום, אלא גם בנקים שלמים התמוטטו כלכלית, מה שהעצים באופן קיצוני את השפל הגדול ,והמשבר הכלכלי הגדול ביותר של ארה"ב נכנס להילוך גבוה הרבה יותר – מה שהוביל להתמוטטות של כלכלות גדולות ברחבי העולם, בין היתר בגרמניה, מה שהוביל עד מהרה לעלייתה לשלטון של המפלגה הנאצית.

סיבות רבות לאותו שפל אדיר בכלכלה האמריקאית, אבל ידועה מכל הסיבה העיקרית – חוסר ההתערבות של הממשל האמריקאי בכלכלה. גישתה של ארה"ב הייתה מאז ומעולם גישה כלכלית ליברלית לפיה האדם, הפרט, חופשי לעשות כל העולה על רוחו – ובתנאי שאינו מפר את החוק. במקרה הזה עמד הממשל האמריקאי וראה את הבועה הכלכלית הזו הולכת ומתנפחת – ולא עשה דבר.

הגישה הליברלית הקיצונית, לפיה המדינה נועדה רק לצורך קיום בסיסי ומשפט – כלומר: שמירת חוק, סדר ומשפט – התרסק אל קיר הבורסה באותו יום חמישי וביום שלישי שלאחר מכן. את כס הנשיאות תפס הנשיא רוזוולט שלולא היה נפטר באמצע כהונתו הרביעית בסיומה של מלחמת העולם השנייה – ברור היה שייבחר גם לכהונה חמישית (רק לאחריו נחקק החוק של שתי קדנציות). רוזוולט שינה את כל גישתה הכלכלית של ארה"ב, הקים את ה"ביטוח לאומי" האמריקאי, הקים מוסדות רפואה וחינוך ממשלתיים, לצד אלו הפרטיים. למעשה, רוזוולט יזם את "הכנסת היד" של הממשל אל כיס האנשים הפרטיים באמצעות מיסוי גבוה יותר (במקום 7% לכל היותר – המיסוי עמד בכהונתו על 23% וכיום עומד על ק34% בממוצע) – כשהממשלה מקבלת החלטות רבות בעבור האזרחים, ומגבילה את חירותם – כשזו עלולה לפגוע בחֵירות כלל החברה.

ימים ספורים לפני פתיחת הקלפיות בישראל ברור שאחת המפלגות המפתיעות בבחירות עומדת להיות "זהות", שהעומד בראשה שהיה ח"כ מספר שנים וידוע בעיקר באפס עשייתו הפוליטית – מחזיק בעמדות ליברליות קיצוניות שנעלמו מן העולם במשבר הכלכלי הגדול, אותן גישות שהתרסקו אל קיר הבורסה אל מול המציאות.

יועצי התקשורת של המפלגה הצליחו בצעד מבריק, להעלים מהשטח את האג'נדה של העומד בראשה, משה פייגלין, בנוגע לכל מה שציבור הצעירים לא ממש מסכים איתו – כמו למשל ביטול כל קשר של ישראל למדינה סוציאליסטית – ביטול ביטוח לאומי, ביטול קצבאות נכים, זקנים, חד הוריות, מיעוטי הכנסה, הבטחת הכנסה, דמי אבטלה ועוד. יועצי התקשורת הצליחו גם להעלים את עמדותיו הלאומניות הרדיקליות בנוגע לעלייה להר הבית, סיפוח שטחים ועוד. וכל זה בעבור סיגריה אחת. עד כדי כך הצליחו אותם יועצי התקשורת שהמפלגה הזו זכתה ב-17% מקולות הבוחרים באוניברסיטאות, והאמינו לי – רוב הסטודנטים שם אינם אנשי ימין כלכלי או לאומני.

דבר נוסף הצליחו אותם יועצי תקשורת להעצים והוא את יריבותו המרה של פייגלין עם הרבנות ורצונו העז של הפרדת דת ומדינה (בשיתוף פעולה של "החרדי" אמסלם), וכל זאת תוך כדי העברת חוקים כמו נישואין אזרחיים, תחבורה ציבורית בשבת ועוד. האמירה שלו אינה כנגד הרבנות גרידא, אלא כנגד התערבות המדינה בכל עניין של הפרט. המדינה, לפי האג'נדה הליברלית הקיצונית בה מחזיק פייגלין, אינה מעורבבת בשום דבר שקשור לאזרח, אלא אם האזרח פוגע במדינה. המדינה, בכוונה לתושבים האחרים באמצעות שנפגעים כתוצאה של הפרת חוק. תפקידה של המדינה הוא להעניק לפרט מקסימום שליטה על עצמו ומינימום התערבות מצידה – תוך כדי שמירה על החוק והסדר הציבורי. כלומר: המדינה מתערבבת רק בנושאי משטר ומשפט.

כך, לפי פייגלין, יוכל כל אזרח ישראלי להתחתן בכל צורה שירצה, ועם מי שירצה, הרבנות תעבור הפרטה ותהפוך לגוף כלכלי שאחראי על מתן כשרות, אבל לצידו יהיו גם נותני כשרות אחרים (בדומה ל"מאבק" בין הבד"צים השונים), מי מהישראלים שירצה להתחתן ברבנות – יוכל לעשות כן, ומי שלא – לא.

בסקר שנעשה בקרב מצביעים דתיים (גם חרדים, לפי הסקר, ובהחלט צריך לשאול "מיהו חרדי" וכו') מסתבר שמפלגת זהות זוכה ל-12% תמיכה (זה המון באחוזים). מקרב "החרדים" שאינם מצביעים למפלגות חרדיות בניגוד לפסיקתם של גדולי ישראל האשכנזים והספרדים כאחד, 30% מתכוונים להצביע לזהות, 40% לליכוד ועוד 30% למפלגות אחרות, ביניהם הימין החדש ו"כחול-לבן".

ועתה יש לדעת כי האג'נדה של פייגלין בכל הנושא הכלכלי היא מסוכנת, אבל הסיכוי שיצליח ליישם אותה אפסית מסיבות רבות. אולם את האג'נדה "הדתית" שלו (כשיועצי התקשורת נאחזים בכיפה שעל ראשו "להוכיח" שהוא בסדר. גם החזיר מראה טלפיו וטוען שהוא כשר) – את האג'נדה הזו יתנו לו שונאי ישראל בקרב הציבור הכללי לבצע. המשמעות היא אחת וברורה – ביטול החוק המחייב רישומי נישואין וגירושין ברבנות שקיים היום – משמעותו היא הכרזת ממזרות על רוב חלקי העולם היהודי ולמעשה חזרה לפתיחת רשימות היוחסין כשהמשמעות היא אחת – מי שרשום בהן הוא יהודי, ומי שלא – אינו יהודי, גם אם יוכיח יהדותו לכאורה.

ונחזור על אמירתנו בקודש – כל הצבעה למפלגה שאינה שמה מול עיניה את הערכים הדתיים – משמעותה הצבעה למפלגות שמקדמות פגיעה בערכים אלו ואף ביטולם.