האם ל"ג בעומר נחגג כהלכה?

שנים אני מתלבט האם לכתוב או לדבר על זה או שמא להניח למצב. אבל לאט לאט מתגבשת אצלי הדעה שחייבים לא רק לדבר אלא גם להעיר ולהוכיח ולהתריע ולא חס ושלום למעט מההילולא של רשב"י או מענין השמחה שפסקו למות תלמידי רבי עקיבא, אלא אדרבא בגלל קדושתו של רשב"י ובגלל תלמידי רבי עקיבא הגיע הזמן לעצור ולחשוב, על ההילולא של רשב"י אמנם לא מופיע בהלכה אבל מופיע בכל הספרים את תוקף גדולת היום הקדוש והנשגב בו נתגלו סתרי תורה.

במסכת יבמות צ"ז. נאמר משמו של רשב"י "תלמיד חכם שמת ואומרים דברי תורה על קברו הרי שפתיו דובבים בקבר…" וזה היה רצונו ולכן ביום זה מצוה לומר דברים משלו, וזה לא אמור להיות רק יום של שירה או בידור וקוסמים ותהלוכות ומנגלים וקומזיץ וליצנות… וטיולים בגולן… לדאבוני זה מזכיר לי את דברי השולחן ערוך סימן תכ"ט: פל"ג – ביום שחל פורים, חל גם ל"ג בעומר…

בפשטות ההסבר הוא כי שניהם חיזוק לתורה שבע"פ אבל לא שיעשו מל"ג בעומר פורים, רשב"י אמר מי שיש לו בן יגע בתורה לא מת, ולכן לקח את בנו למערה אף על פי שהגזירה היתה רק עליו אבל לקח אותו בתור חברותא, זה עצר את מיתתו של רשב"י, רשב"י דאג מאד לאחדות עם ישראל במאמרו שיש ספינה ואחד עושה חור באניה בטענה שזה מקומו ששכר, אבל כולם ערבים זה לזה ונמצאים בספינה אחת, ועוד מאמרים על זה הדרך.

כמה שמחה יש על שפסקו תלמידי רבי עקיבא למות שיכלו להעמיד את התורה מחדש וההסבר שמובא בקדמונים על שלא נהגו כבוד זה בזה כי התלמיד הטוב לא רצה ללמוד עם התלמיד החלש והיה חסר בהרבצת התורה אחרי חורבן ביהמ"ק, כל הדברים האלו לא מתאימים למה שקורה כיום בשטח.

עיין חת"ס מה שכתב: שלא היה שש לחג חדש שלא נכתב בש"ס, ועיין שו"ת "שם אריה" סימן י"ד מה שכתב בעניין, אבל דבר אחד ברור, הרמב"ן כתב: אף על פי שבזמן האבות עשו ממצבה מזבח לד', כיון שהתחילו לעשות מזה עבודה זרה, הפסיקו את העניין כמו"כ נחש הנחושת שבעיקרון הביא את עמ"י לתשובה וכאשר סחף אחריו את כלל ישראל כיתתו את נחש הנחושת.

כמו"כ כתב הט"ז בהלכות פסח: ששבת הגדול נקרא "שבת הגדול" ולא י' בניסן כמו שהיה צריך להקרא כי בי' בניסן היתה גם עליית יהושע מהירדן והיה חשש שישכחו את נס יציאת מצרים ותמורתה יזכרו את העליה מהירדן וכל הכרוך בזה, לכן ביטלו את השם י' בניסן.

לדאבוני, ל"ג בעומר נהיה חג המנגלים, יושבים בני נוער בפריצות כל הלילה, ידוע לי שישנם אף תלמידות שנזרקו מבית ספרם בגלל ליל ל"ג בעומר. וידוע שהחת"ס ביאר שנשים אע"פ שחייבות בנר חנוכה לא מדליקות בימינו היות שזה בחוץ וכל כבודה בת מלך פנימה קל וחומר למצב שקורה היום שיושבים בקומזיץ כל הלילה.

גם ההכנות של חודש שלם שילדים יקרים ומסולאים בפז מתלמודי תורה אוספים עצים, ולפעמים זה כרוך בגניבה ממחסנים, ולפעמים צריכים לשמור בשבת שלא יגנבו קבוצה א' לקבוצה אחרת, היו ילדים שנפצעו בסחיבת קרשים אלו ולפני שנים נהרג ילד משכונת רמות מכיתה ד' באסיפת העצים ולכן אותו תלמוד תורה הפסיק את החגיגה הזו וסידר בצורה מסודרת מדורה של שמן, הורים וילדים יחדיו.

ומכיון שיש חופש למחרת נוצר המצב שמתירים ההורים לילדיהם להיות ערים כל הלילה, מה יעשה הילד ולא יחטא. היו צריכים ללכת למדורות שעה או פחות ולמחרת ללמוד.

יגידו ההורים והמורים הרי יש מצוה לנסוע למירון לכן זה חופש, אבל שם גם כן צריך תיקון גדול, והרי על שמחת בית השואבה כתוב: תיקון גדול עשו שנשים למעלה וגברים למטה. ודי לחכימא. קשה מאד להתגבר על הצפיפות שלא מאפשרת להתפלל כראוי, בפרט אחרי האסון בהלוייתו של מרן הרב וואזנר זצ"ל אין כמעט אפשרות לעמוד בציון.

אם כן לשם מה כל הטרחה והנסיעה? במקום זה יכול ללמוד תורתו של רשב"י שזה היה רצונו.

אמר מי שאמר, בתוך הציון אצל הרשב"י אווירת יום כיפור, בחצר אווירת שמחת תורה, בעליה ובירידה אווירת פורים. והרי לא אומרים "שהשמחה במעונו" במקום שיש תערובת של גברים ונשים יתכן שבמצב שנוצר עכשיו היה יותר טוב לנסוע ביום אחר למירון.

מצאנו אמנם כל מיני סגולות נפלאות לעם סגולה אבל סגולת התורה כנגד כולם!

גם על המתפקרים שחוגגים כל הלילה צריך עיון, שהרי לאחר פסח עושים תענית בה"ב וזה בגלל הפריצות שהיתה במועדים (כמבואר בתוס' סוף קידושין) תמיד חשבתי שעדיף שיעשו את זה אחרי העצמאות היום אני חושב שצריך לעשות את זה אחרי ל"ג בעומר…

ונסיים במאמרו של רשב"י בפרקי אבות: (פרק ג' משנה ז')

"המפסיק ממשנתו ואומר מה נאה אילן זה הרי זה מתחייב בנפשו" – לא מדובר בסתם מפסיק אלא אפילו לשם שמים, כדי לראות את האילנות והנופים ולומר: "ברכי נפשי את ד'" – להרגיש אמונה.

הרי כתוב: "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך" – גל זה אותיות ל"ג בעומר.

מה נאה אילן זה יכול להיות גם מה נאה הילולא זו… אולי זה היה מתאים לסתם עמך או לבין הזמנים אבל לא לבן תורה שהוא בשיא מעלתו.