מלחמה על עיצוב זהותה של ישראל

לא מאבק למען הגנה על מבקשי מקלט נדון על הפרק הקיומי של מדינת ישראל בת השבעים. אלא מדובר על מאבק למען עיצוב זהותה של ישראל, מאבק בו האפריקאים המסתננים, וביניהם גם מבקשי מקלט, משמשים ככלי משחק בלבד בידי הנהגת השמאל הרדיקלית המבקשת לקעקע את התורה מעם ישראל, ולהפוך את ישראל למדינת כלל אזרחיה-לאומיה.

שישים אלף זרים אפריקאים נמצאים בישראל. המונח המשפטי הוא "תושב בלתי חוקי", כאשר רק 15,000 מהם הגישו בקשה למקלט ורק לאלפים בודדים אושרה בקשה זו. חלקם הגיעו מאריתריאה ואם ישובו לשם עלולים לשלם בחייהם. אחרים הגיעו מסודן בעקבות מלחמת האזרחים, ואחרים הגיעו ממדינות אחרות באפריקה, כשהבינו שחייהם בישראל יהיו טובים יותר.

אלו שהגיעו מאריתריאה אכן צו המצפון היהודי דורש מאיתנו להתייחס אליהם כאל גרים בארץ. ואכן גם בית המשפט התייחס בפסיקותיו אך ורק אליהם. בית המשפט העליון אישר להעבירם למדינה שלישית, כמו רואנדה – שם לא יאונה להם כל רע והכסף שהם יקבלו בצאתם מהארץ יאפשר להם להתחיל לחיות חיים חדשים במדינה האפריקאית. ברור לכולם ש-3500 דולר לכל פליט שיועבר לאריתריאה – מדובר בסכום אדיר שם (גם כאן, למען האמת). לגבי אלו שהגיעו אלינו מסודן הכלל הוא ברור – שיוחזרו לשם, בין רוצים ובין לא רוצים. מדוע? כיוון שהסכסוך בסודן בין הצפון לדרום – איננו קיים כבר ואותם מסתננים שהגיעו לארץ מסודן לא בסכנת חיים שם. אלו שהגיעו ממדינות אחרות באפריקה – קל וחומר. נכון שהחיים בישראל נוחים יותר מאשר במדינה המתקדמת ביותר באפריקה, אך עדיין – אנחנו לא חייבים לאכלס בישראל אף אחד כי נוח לו להיות כאן. יש לנו מספיק כאן שלא נוח לנו איתם והם כאן כי אין ברירה אחרת.

כך שהשימוש במונח "מבקשי מקלט" אותו אומרים השכם וערב אנשי השמאל בפוליטיקה ובעיתונות – הוא פשוט אינו נכון. רק מעטים מהם הגישו את הבקשה, ורק מעטים עוד יותר אושר להם מעמד של פליט.

נכון שלא נעים לראות העברת אנשים מישראל למדינה מפגרת באפריקה, בהחלט לא נעים ואפילו קורע לב לראות את אלו שנולדו בישראל, למדו כאן ועתה נאלצים לחזור למקום שמשם הוריהם הגיעו, רק כיוון שהקרבות נגמרו שם.

אבל קורע עוד יותר את הלב לראות את המוני האזרחים הישראלים שחיים בפחד בכל ערב, כואב הלב לראות את הקשישים שמפחדים לצאת מהבית אחרי חמש אחה"צ. קורע לב לראות את הגניבות המרובות של אופניים וכל מוצר אחר שאנשים קונים לעצמם בזעת אפם.

המאבק כאן הוא לא על אותם פליטים או מסתננים. המאבק האמיתי הוא על הזהות היהודית של ישראל. המטרה של השמאל הרדיקלי, ובראשם הקרן החדשה לישראל שמממנת את ההפגנות הרבות וכך גם שאר ארגוני "זכויות האדם" (שדואגים לכל הזכויות של האדם חוץ מאשר של האדם היהודי והאדם הישראלי) – המטרה היא להוביל למציאות שבה יהיו בישראל רבים שאינם יהודים, מה שיוביל כמובן לאיבוד הרוב והפיכת ישראל למדינת כלל-אזרחיה, שבה אין שום סממן יהודי כלשהו, מהמעט שנשאר.

ואז נעמוד אנו ונשאל כעת – אז מה? במה כבר ישראל תשנה את פניה אם היא "לא תהיה מדינה יהודית"? וכי כעת יש בה כל-כך הרבה סממנים יהודים? ואולי עדיף שבכלל לא יהיו בה כאלו. ויתר על כן, אולי כך יהיה טוב יותר, כיוון שאז כל קבוצה באוכלוסייה תקבל את כל צרכיה במדויק ולא בערך, ותקציב בני הישיבות יהיה רשמי כיוון שעפ"י החלוקה הרי החרדים מונים סביב 13% מאוכלוסיית המדינה ותקציביהם נמוך אפילו מ-2% מתקציב המדינה (ואז כל אברך באמת יקבל 17,000 שקל…)

וכאן יש לחזור לדבריו של הרב אלישיב זצ"ל שהתנגד ל"הפרדת דת ומדינה" כיוון שהשקל שנותן אותו יהודי הרחוק מתורה ומצוות מכיסו בעל-כורחו לישיבות – היא הזכות שלו בתורה. וכי רשאים אנו לגזול זאת ממנו? אין אנו אחראים עליו?

הקופה כיום היא משותפת לכולם ושקל אחד שנכנס למדינה למעשה מחולק בין כל סעיפי התקציב. לעומת זאת במדינת כלל-אזרחיה הבסיס הקהילתי מהווה חלק מהמציאות של חלוקת התקציב והקופה בחלקה הגדול כבר אינה "משותפת".

אך מעבר לכך, מדינת כלל אזרחיה או כלל לאומיה המשמעות היא תכניות לימודים שאינן נוגעות כלל ביהדות, בניגוד למצב כיום. נכון שתלמיד בביה"ס הכללי יוצא עם מעט מאוד ידע, ולעתים הידע הזה אף שגוי – אך יש בו משהו. במדינה שהיא כלל-אזרחיה הערכים היחידים שבאים לידי ביטוי בבתי הספר הם ערכים ליברליים של חירות והפקרות ולא שום דבר של תורה, מוסר יהודי או ערכים יהודים במישרין או בעקיפין.

במדינת כלל-אזרחיה המציאות היא שאין "כפייה דתית" והמשמעות היא שאין כל סמכות לרבנות, כל סמכות לבתי הדין הרבניים, שום סמכות למשרד הדתות ועוד. המשמעות הישירה היא למעשה קריעת העם היהודי בארץ ישראל לשניים – אלו שומרי התורה והמצוות וכל שאר האנשים.

קיימת לנו אחריות למנוע ממזרות בסיוע הכפייה של הרבנות על נישואין ובעיקר על גירושין, קיימת לנו אחריות לגרום ליהודים לאכול במינימום של הכשרות מאשר שהכול יותר מבלי שום השגחה. כששוחחתי על כך עם אחד האברכים אמרתי לו שאני מקווה שבקיץ לא תהיה מלחמה ח"ו, כי כתוב שאם לא נשמור מצוות הארץ תקיא אותנו – ומהו להקיא אלא לשון גועל, מבחילה. והוא השיב שנכון שיש הרבה שעושים בחילה, אבל יש גם הרבה כדורים נגד בחילה, וראוי שאנו נעשה את ההשתדלות להוות את הכדורים הראויים נגד בחילה, שחס וחלילה הארץ לא תקיא אותנו…