אל תגעו לי במסורת [על החוק הפולני]

החוק הפולני  החדש הספיק להרגיז הרבה אנשים. אותו אחד שיש לו מפלגה בלי עתיד ושעושה את רצון אביו שבשמיים, מיהר לקפוץ על עגלת הפופוליזם ולהעלות מעל כל דף אפשרי טענות שבמקרה הטוב מביכות היסטורית, במקרה הרע הן פשוט עיוות של המציאות, אבל זו לא פעם ראשונה. כשאדם נע בהתאם לרוח, הוא לא בודק אם היא סתווית נעימה או הוריקן, הוא פשוט נע איתה. אבל אם הוא היה היחיד ניחא. אבל הוא לא היחיד, ורבים נסחפו אל המערבולת של חוסר ידיעה היסטורית.

החוק הפולני החדש קובע כי אדם שיאשים את פולין ברצח היהודים בשואה ככללם – צפוי לעונש של עד שלוש שנות מאסר. הוא קובע אמת היסטורית לאחר שבעים שנה. החוק לא מתייחס אל הפולנים כיחידים, אלא כאל פולנים כעם, או ליתר דיוק – כממשל. הממשל הפולני לא היה אחראי לרצח היהודי כיוון שבתקופת השואה לא היה ממשל פולני! אחד הצעדים הראשונים שעשו הגרמנים כשכבשו את פולין היה לחסל את המנהיגות הפולנית, ולהבריח בכוח את הממשל הפולני לגולה בבריטניה – שם הוקמה "הממשלה הגולה של פולין". כאשר הגיעו לידיה הידיעות על השמדת היהודים בטרבלינקה ולאחר מכן באושוויץ, היא הייתה "הממשלה" היחידה, או הגוף הרשמי היחיד, שמיהר להעלות את הדברים על סדר היום הציבורי.

העם הפולני לא צדיק, ורבים ממנו רצחו וטבחו ביהודים באהבה ובשמחה. חלקם האחר גם ישב בשקט נוכח האלימות משולחת הרסן של חיות האדם הגרמנים (לא בטוח שאנחנו היינו כל-כך ממהרים להגיב מול האלימות הגרמנית אם זה היה נעשה לעם אחר, כיוון שהגרמנים נהגו באלימות קשה ואכזרית גם נגד הפולנים, שיותר מ-7 מיליון אזרחים מהם נרצחו ע"י הגרמנים). אבל אי אפשר להאשים את הפולנים בהקמת המחנות ואף לא בשמירה עליהם. מי שעסקו בשמחה תמורת כסף, ואפילו בהתנדבות, בשמירה על המחנות היו האוקראינים שששו עלי קרב כדי לסייע לאויביהם הגרמנים לחסל את אויביהם היהודים.

הנתונים הם ברורים – רוב חסידי אומות העולם שהצילו יהודים היו בפולין. אולם אחוזית הם לא היו הרבים ביותר. ישנם שמצביעים שההולנדים היו אלו שהצילו אחוזית הכי הרבה יהודים ויש כאלה שמצביעים על הצרפתים או הבלגים.

בניגוד לפולין – הממשל בהונגריה היה זה ששיתף פעולה עם גרמניה (החל מאביב תש"ד, מרץ 1944). גם הממשל בסלובקיה שיתף פעולה עם הגרמנים עוד לפני המלחמה, כל שכן במהלכה. אבל האמת ההיסטורית היא שפולין – כממשלה או כעם – לא שיתף פעולה עם הגרמנים. העם האוקראיני כן, העם הליטאי כן. העם הפולני לא.

אבל מה שיותר מדהים לראות הוא הצווחה שקמה בישראל בנוגע לחוק הפולני שלכאורה, לדעת הטיפשים שלא יודעים היסטוריה, או יודעים ורוצים לעוותה לצורכיהם הפוליטיים. כאשר הפולנים לכאורה נגעו ב"נשמה היהודית" של המסורת הישראלית – השואה – אין סליחה ואין מחילה. צועקים וצורחים.

אבל מחיקת ההיסטוריה היהודית של אלפי שנים – זאת עושים כלאחר כבוד. רמיסת השבת, סוגיית הנישואין, ההכשר שניתן לרפורמים ע"י שונאי ישראל ובראשם בג"ץ, אהבת הזר על חשבון אהבת היהודי, דריסת לומדי התורה והאברכים – כל אלו נעשים לאחר כבוד. את המסורת הזו מנסים בהנהגת התנועה הציונית, היישוב היהודי והמדינה – למחוק כבר 150 שנה. מנסים למחוק כל מה שיש בו קדושה, להתנער מכל מה שיש בו מסורת יהודית. אבל בשואה אל תיגעו לנו! עד כאן.

כאשר נוגעים לאותו האחד מהמפלגה בלי העתיד בשואה, שהיא כל-כך שורשית אצלו במשפחה – הוא מזדעק. אבל הוא עצמו מרסק, מוחץ, הורס וקורע את המסורת היהודית – מסורת כלשהי. הוא-הוא מוכן להפוך את הישראלים לעם של עבדים שעובדים שבעה ימים בשבוע – ורק לא לתת מנוחה בשבת – כי היא בעלת צביון יהודי מסורתי. העובדה שיותר מ-80% מקרב הציבור הישראלי רוצה שלא לעבוד בשבת – לא מעניינת את אותו אחד ודומיו, כאשר ברור שמי שיעבוד – אם זה יותר ח"ו – יהיו אנשים פשוטי יום שיאלצו, כמו בארה"ב לעבוד גם בשבת (עד שיום שבת הוכר בארה"ב כיום שחובה לתת בו חופש ליהודי) ובכך למחוק ממנו את הזיקה היחידה שנשארה לאותו צעיר מסורתי – למסורת ישראל.

שנאתם של לוחמי זכויות האדם וזכויות העובדים אל היהודים והיהדות מעבירה אותם על דעתם ולא מאפשרת להם לעמוד בכוח מול גל שונאי ישראל שדורשים לאפשר עבודה בשבת – זו אשר תשעבד את כל אלו שהם-הם אמורים להנהיג ולסייע שלא ידרסו אותם בעלי המפעלים ובעלי הממון, שלא ישעבדו אותם.

מהרסיך ומחרבייך ממך יצאו – ולא רק אותם אנשים בלי עתיד נאבקים כנגד השבת והמסורת היהודית. גם אנשים שקוראים לעצמם דתיים לא מתביישים לדרוש העבדת יהודים בשבת במפעל למִחזור בקבוקים, למשל, אשר "נאלץ לעבוד גם בשבת כדי להספיק את הספקו", כאילו מדובר בחיי אדם. ומילא אם היה חתום על כך אחד מאותה המפלגה בלי העתיד – אך חתומה על כך חברת כנסת שקוראת לעצמה דתייה, כי היא לובשת חצאית. והיא לא היחידה.

נסכם שכאשר רוצים למחוק את השואה – הכול כשר למלחמה, אבל את היסודות המסורתיים של העם היהודי – אפשר למחוק בלי שום בעיה, מתוך טיעונים אידיאולוגיים מושלמים. רק יש לזכור שגם לגרמנים היו טיעונים אידאולוגיים שהחזיקו מים לכאורה, ושלכאורה נשמעו מאוד הגיוניים על הרס התרבות הגרמנית ע" היהודים שחדרו אליה, שנאה שהתבססה, אגב, כאשר היהודים שכחו את המסורת שלהם בגרמניה, והתחתנו עם גויות, עזבו את הדת וחיו חיים נוכריים. אם אנו לא נעשה קידוש, הגרמנים יעשו עלינו הבדלה.