הקדשה: שלום בן גילה לרפואה שלימה
"ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים"
פירש רש"י: צפרדע אחת הייתה והיו המצרים מכים אותה והיא מתזת נחילין נחילין.
לכאורה הרי המצרים רואים שע"י שהם מכים עוד ועוד הצפרדע מוסיפה להתיז נחילים של צפרדעים א"כ היה עליהם להפסיק ומדוע המשיכו להכות ומילאו את מצרים בצפרדעים?
אלא י"ל דבאמת השכל האנושי אומר שצריך להפסיק להכות שלא יתרבו עוד. אלא מכיוון שראו שהצפרדע מוסיפה להתיז נחילים כעסו עליה ורצו להתנקם בה ולהכותה ככל האפשר וככל שגבר כעסם וחמתם בערה בם, כך הוסיפה להתיז נחילין נחילין עד כי "ותכס את ארץ מצרים". ובעניין כעס וחמה ככל שיתגבר הכעס כך יחמיר המצב עוד ועוד. צריך להבין שעדיף שכשמתחיל הכעס לדעת לעצור שלא יגבר עוד ויצא משליטה וממילא הנזק יהיה חמור פחות.
ישנם אנשים שכאשר משהו זורק להם מילה לא במקום, זה יכול להיות בכביש במהלך נסיעה, בבית או בכל מקום אחר. הם מיד "נדלקים" והטון עולה לשחקים ובשביל לכבות את הלהבות צריך מכבי אש. עדיף יותר להתאפק ולשתוק ולא לומר אף מילה, או לחכות מספר שניות ולאחר הרגעות מסוימת לומר את הדברים. כמו שכותב הרמב"ן באגרת הרמב"ן: תתנהג תמיד לדבר כל דבריך בנחת לכל אדם ובל עת ובזה תנצל מן הכעס. שבת שלום ומבורך!