יהדות רוסיה פרק ג: ההגירה הגדולה

בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 הייתה הגירה גדולה מארץ לארץ. ההגירה הייתה בעיקר ממזרח אירופה וכיווניה העיקריים היו שלושה:

• לארצות הברית כשני מיליון יהודים.
• לארצות שונות מעבר לים – קנדה, ארגנטינה, ברזיל, דרום אפריקה, אוסטרליה וא"י.
• ממזרח אירופה למערב ולמרכז אירופה, כ-350,000 יהודים.

הסיבות להגירה

1. בריחה מאיימת הפרעות – עם כל גל של פרעות ברוסיא גבר זרם המהגרים בעיקר לארצות הברית. היהודים חשבו להתבולל בין הגויים, והנה הפרעות הוכיחו להם שכל שכבות האוכלוסייה נפגעו, לכן התארגנו ארגוני חובבי ציון וארגנו עלייה בעיקר לא"י.
2. סיבה כלכלית – בעיקר בגליציא, שאמנם נתנה אמנציפציה ליהודים, אבל קשה היה למצוא מקורות פרנסה, לכן חשבו למצוא פרנסה בארצות אחרות.
3. המלטות מהצבא הרוסי – רבים חששו להתגייס לצבא הרוסי גם מבחינה פיסית וגם רוחנית ולכן ברחו ועזבו קודם גיל הגיוס.

כיווני ההגירה

• ארה"ב – המהגרים סבלו מקשיי פרנסה, התאקלמות, אבל קיוו שהמצב ישתפר עם הזמן. בארה"ב הם נתקלו גם בקשיים רוחניים כשרבים מהדור השני עזבו את היהדות [כפי שפורט בנושא יהדות ארה"ב].
• ארצות מעבר לים – בעיקר ארגנטינה וא"י.
  • ארגנטינה – הברון הירש קיווה לפתור את קשיי היהודים ע"י שיקים התיישבות ציונית המונית בארגנטינה. הוא רכש קרקעות ודרבן יהודים להגר לשם. יהודים רבים הגיעו [כ-25 אלף] אך לא נוספו עוד משפחות. הם היו רחוקים מחיי קהילה יהודיים וללא תלמידי חכמים ומנהיגים ולכן הם אמנם שיפרו את מצבם הגשמי, אך לא הרוחני. רבים עזבו ואלו שנשארו התרחקו מהדת.
  • ארץ ישראל – בארץ היו קשיים כלכליים, וקשה היה להם להסתגל למקום [כפי שפורט בנושא א"י]
• ממזרח אירופה למרכז ולמערב אירופה – היו מדינות שלא הסכימו לקלוט יהודים משתי סיבות:
  • חשש שלא תהיה מספיק תעסוקה לכולם.
  • מסיבות אנטישמיות – היו יהודים מתבוללים שלא רצו שיגיעו יהודים שומרי מצוות, כי טענו שצורתם החיצונית גורמת לשנאת הגויים ויערערו את האמנציפציה[1]. התארגנו ארגונים שעזרו ליהודים כספית ודאגו שיעברו מעבר לים מהסיבה הזו. למרות זאת, הגיעו יהודים רבים למרכז אירופה והמצב הרוחני עלה בארצות אליהן הגיעו.

דעת גדולי ישראל על ההגירה

גדולי ישראל התנגדו בדרך כלל להגירה, פרט לעלייה לארץ-ישראל. הם ראו את הסכנות הרוחניות כשמגיעים למקומות שאין בהם ישיבות, תלמודי תורה ומוסדות קהילה מסודרים. למרות זאת רבים היגרו. כשראה זאת החפץ חיים, ר' ישראל מאיר מראדין, הוציא ספר בשם "נדחי ישראל" שמדריך את היהודים בקיום המצוות ומעורר אותם מלהיזהר מהתבוללות בארצות השונות.

הפרקים בסדרה:

• יהדות רוסיה פרק א: תקופת ניקולאי הראשון 1825-1855
• יהדות רוסיה פרק ב: תקופת אלכסנדר השני 1855-1881
• יהדות רוסיה פרק ג: ההגירה הגדולה

[1] מעניין בנקודה זו לכתוב, כי דווקא צורר היהודים היטלר, הרבה בשנאתו דווקא נגד "המחופשים" כפי שקרא להם וטען כי הם מסוכנים לגזע הארי אף יותר מהיהודים הדתיים והחרדיים שהם "אותנטיים" כפי שקרא להם. הוא טען כי היהודים המחופשים הם מרעילים את הדם הארי, בעוד היהודים האותנטיים אינם מתחתנים ואינם מתבוללים עם הגזע הארי.