פרק ב: תנועת ההשכלה היהודית

תנועת ההשכלה האירופאית החלה כבר בתחילת המאה ה-17, כאשר רבים מהאליטות בקרב הגויים נהרו אחר רעיונות הנאורות שהעצימו את הרצון והצורך ללמוד ולהשכיל. גם החברה היהודית עוברת שינויים רבים, כשאפשר לומר שהשינוי העיקרי הוא מתן האמנציפציה – שוויון הזכויות – ליהודים בארצות אירופה [מומלץ לקרוא את הסיכום הקודם שלנו על השינויים הללו בחברה היהודים]

ראשיתה של ההשכלה היהודית במערב אירופה באמצע המאה ה-18. לתנועה זו יש זיקה לתנועת ההשכלה הכללית המתפתחת בתקופה זו במקביל. תנועת ההשכלה היהודית היא פעולת חיקוי ורבים מעקרונות ההשכלה היהודית שאבו את כוחם מהרעיונות שעוצבו בידי הפילוסופים הנכרית.

תנועת ההשכלה הנכרית ביקשה לחולל שינוי בכל מערך האמונות והדעות, ההרגלים וההתנהגויות של בני אירופה וקראה להם להתנתק מדפוסי העבר, מן המסורות, מן האמונה הדתית ומדפוסי ההרגל. הפילוסופיה המשכילה שאפה לשנות את אירופה שינוי עמוק ולתת כוח בידי "החשיבה המתקדמת"[1], "הביקורתית"[2], "השכלתנית", להקים מערכות פוליטיות וחברתיות חדשות. ההשקפות בתחום המדינה והחשיבה הפוליטית החדשה הוליכו לקראת סוף המאה ה-18 למהפכה הצרפתית. התפתחות פוליטית זו יכולה הייתה להתרחש רק כאשר ציבורים רחבים הפנימו את ההשקפות המשכילות והיו מוכנים אפילו למסור את נפשם עבור הניצחון שלהם.

במאה ה-19 יצרה תנועת ההשכלה חשיבה ביקורתית אשר הובילה מהפכות לאומיות ומהפכות ליברליות.

הפילוסופים במאה ה-18: לוק, רוסו, וולטר, הובס ואחרים ביססו את טענותיהם על חשיבה שכלתנית רציונאלית. דעתם הייתה שיש לתת למוח לנווט את האדם ולא ללב. השכל, ולא הרגש, הם שצריכים לנתב את האדם בדרכו בחיים כפרט ולארגן את החברה ככלל.

התבססות החשיבה הרציונליסטית גרמה נזק כבד לדת באירופה [בשלביה הראשונים לדת הנוצרית]. הדת היא תמיד מעבר לשכל האנושי והיא אינה ניתנת לחקירה מדעית, משום שהיא מבוססת על העל-טבעי והלא מבוסס. ככל שתנועת ההשכלה התחזקה, כך במקביל הפכה הקהילה האירופאית לחילונית יותר.

תנועת ההשכלה היהודית העתיקה את ההשקפות המשכילות, אך גם נתנה להם עומק ומשמעות נוספים.

הפרקים בסדרה:

• פרק א: תהליכי שינוי בחברה מובילים לשוויון
• פרק ב: תנועת ההשכלה היהודית
• פרק ג: עקרונות ההשכלה ודעת היהדות
• פרק ד: משה מנדלסון אבי ההשכלה
• פרק ה: תלמידי מנדלסון ותוצאות ההשכלה

[1] "החשיבה המתקדמת" של ההשכלה הכללית הובילה, בין היתר, לתכנון שנאה מרובה יותר כלפי העמים השונים ובעיקר היהודים, והאמונה שבן הגזע הארי טוב יותר מהגזעים האחרים הולידה כמובן את השואה.

[2] "החשיבה הביקורתית" היא אמנם חשובה מאוד לאדם, אולם בפועל ההשכלה רק ראתה זאת ככותרת, אבל כשמסתכלים לעומקו של דבר, מגלים שאין כל חשיבה ביקורתית, אלא כלפי מה שאינו שייך להשכלה.