אוהד שקד-מנדלבוייםהקדשה: לרפואת אברהם חיים בן יונה
שלום רב, שמי קובי ואני בתשובה כבר שנתיים. בשנתיים האחרונות אני לומד על חנוכה וקורא עליה ולא מצליח להבין למה חילונים חוגגים למעשה את חנוכה.
שלום קובי,
בשפה פשוטה אי אפשר להגיד אחרת – אתה צודק. לא רק שהחילונים לא צריכים לחגוג את חנוכה, אלא שחג זה הוא הסמל הגדול ביותר לביטול התפיסה של "נהיה ככל העמים" ומלחמה בכך. למעשה, אם נחשוב, מי היו הצדדים הנלחמים? יוון לא באמת שלטה בארץ ישראל שליטה פיזית. אלא שהיא שלטה מבחינת הרוח – הרעיונות "המתקדמים" שלה של ההלניזם, האהבה, השלום, האחדות, הליברליזם, הפתיחות, המתירנות – אלו שלטו בארץ ישראל. הכוהנים הגדולים שקנו את הכהונה בכסף השליטו תרבות יוונית ונקראו "המתייוונים". ומי אלו אותם "מתייוונים"? אלו אנשים יהודים שאימצו לעצמם זהות הלניסטית, על חשבון הזהות היהודית-מסורתית שלהם. סביר להניח שאם היינו צריכים לזהות אותם היום הם היו, סביר להניח, החילוני הרגיל שמאמץ לעצמו את התרבות האמריקאית, המוסיקה האירופאית והלבוש המודרני. זה המשיל מעליו כל זהות יהודית-מסורתית.
מצד שני המאבק היה של משפחת חשמונאים. מי הם היו? קבוצה של יהודים שומרי תורה ומסורת בחוזק יד. הם היו יהודים קנאים שהתנגדו לכל שינוי ברוח ההתייוונות, ראו במתייוונים פושעים ומחסליו של העם היהודי. מילותיהם היו הרבה יותר קשות מאשר המלים של האורתודוקסים והחרדים האורתודוקסים על הרפורמים. אילו היינו צריכים לזהות אותם היום, סביר להניח שהם היו לפחות הגרעין הקשה של החרדים.
ולמעשה מה הסיפור שהיה שם – אלו נלחמו באלו עד שלבסוף קבוצה קטנה של לוחמים חשמונאים (לאחר מכן הצטרפו אליהם מאות לוחמים, אבל עדיין הם נלחמו נגד המתייונים ונגד היוונים שהגיעו לסייע למתייוונים) – ניצחה את המערכה, ניתצה את כל הפסלים בבית המקדש וחנכה את המזבח מחדש עם פך שמן שנשתמר מבלי שטימאו אותו.
אז בכל זאת, מדוע החילונים בכלל חוגגים את ההפסד ההיסטורי לעמדה שלהם?
התשובה נעוצה בתנועה הציונית. ניסתה התנועה הציונית לעקור את רוב הסימנים הדתיים מהחגים. כך, בכל מקום בו הופיע אלוקים – הם מחקו אותו ויצרו "חג לאומי" סביב אותו "חג דתי". כך בפסח מחקו את ההלכות והשאירו את הסעודה והמסורת הנפלאה של מצות, אבל מי שרוצה – שיאכל לחם. כך בסוכות הם חגגו את הסוכות מבלי הפן ההלכתי וההידורים, וכך גם בפורים מדובר רק במסיבות של פורקן-עול ובחנוכה… בחנוכה הם עסקו בגבורה של החשמונאים. הרי התנועה הציונית חיפשה לנכס לעצמה גיבורים, ומי גיבור יותר מהחשמונאי הנלחם למען חירותו? אלא שלאותו חשמונאי הם הסירו את הכיפה, והעניקו לו ממד לאומי בלבד, שנלחם למען החירות שלו. איזה חירות? את זה הם לא סיפרו… החירות שנלחם החשמונאי ההוא הייתה הקרבת קרבן בבית המקדש. בספרי ההיסטוריה הציונים כתבו שהחשמונאים נאבקו למען "חופש דת". אבל זה לא נכון. המלחמה של החשמונאים הייתה למען כך שהם יוכלו להקריב קרבן באופן חופשי בבית המקדש, אבל תוך ניתוץ ומחיקת הפסלים של היוונים עובדי האלילים.
הרב גרינבוים, שהיה מראשי התנועה הציונית וזכה לחזור בתשובה ולהתנער מהתנועה הציונית ומרעיוניה אמר כי התנ"צ רק הצילה את חנוכה, מבלי שהתכוונה, כיוון שלולא התנ"צ חנוכה הייתה נעלמת מעל דפי ההיסטוריה של "היהודי החדש". אלא שבאופן אירוני היא שימרה את הגבורה היהודית – שהייתה גבורה רק למען הקב"ה בעצמו, ולא למען חופש נטו, ליברליזם וערכים פסולים בקרב היהדות.