elhananיש לשאול מדוע ב-על הניסים שאנו מזכירים בברכת המזון ובתפילת עמידה לא נזכר כלל נס פך השמן אלא רק נס המלחמה?
והתירוץ הוא שאמנם הנס הגדול ביותר והעיקרי שהיה בחנוכה הוא נס המלחמות שהיו החשמונאים בסך הכל 10 אנשים כמו שהביא רש"י בפרשת וזאת הברכה ולמרות זאת נצחו צבאות של אלפי חיילים, עם נשק חדיש, ופילים. אלא שנס כזה אפשר תמיד לנסות ולהסבירו בצורה טבעית, החשמונאים הפתיעו את היוונים, הכירו יותר טוב את השטח, ולכן יש מקום למי שרוצה לטעות, לומר שיש כאן ניצחון טבעי (כמו בכל מערכות ישראל, וכן במלחמת המפרץ שראינו ניסים גדולים, והרבה יהודים אומרים שזה טבעי ולא רואים את יד ה' במלחמות ), ולכן בעל הנסים אנו מודים על הנס העיקרי, שהוא נצחון המכבים כנגד היוונים, אבל כשבאים לעשות זכר לנס, אנו מזכירים את הדבר שאין עליו שום עוררים, ולא יהיו עליו שהוא וודאי נס, וכמו שכתב הרמב"ן בפרשת בא שעל ידי הניסים הנגלים, רואים את יד ה', גם בניסים הנסתרים, וכמו שאנו אומרים יום יום בתפילה, על ניסיך שבכל יום עמנו.
ישנו הבדל בין צורת חג חנוכה לחג הפורים, בפורים יש מצווה לאכול ולשתות, ואילו בחנוכה אין מצווה מיוחדת לאכול ולשתות אלא רק להדליק נרות מדוע?
ראיתי מתרצים שבפורים הגזירה הייתה על הגוף, שהמן הרשע רצה להרוג את כולם, ולכן כשתיקנו חז"ל את החג, קבעו לעשות דברים בגוף, דהיינו לאכול ולשתות. לעומת זאת בחנוכה, היוונים לא רצו להרוג את היהודים אלא רק שיתיוונו, ולא ישמרו תורה ומצוות, ולכן כשתקנו חז"ל את החג, קבעו אותו בצורה רוחנית בלבד, להדליק נרות ולהודות ולהלל לשמך הגדול.