הרב אליהו פורטנויכשפרעה מתעורר בבוקר אחרי שהוא חלם את שתי החלומות, הוא קורא לחרטומי מצרים ולחכמיה ומספר להם את החלומות ומצפה לשמוע מהם פתרון, אך "אין פותר אותם לפרעה".
רש"י מסביר שהחרטומים ניסו לפתור את החלומות, אך הם לא התיישבו על ליבו של פרעה. חלק מהפתרונות שהחרטומים אמרו לו היו 'שבע בנות אתה מוליד ושבע בנות אתה קובר'. השפתי חכמים מסביר למה הפתרונות לא השביעו את רצונו של פרעה: "שחלומות המלכים אינם דברים פרטיים רק דברים כוללים כל מלכותו". דהיינו, פרעה הבין שאם הוא חולם חלום בלילה, זה לא משהו שקשור אליו אישית, אלא לממלכה כולה, כי אחרת לא היו מראים לו את החלום הזה.
דבר זה קשור גם אלינו – העם הנבחר. הגמרא במסכת יבמות [ס"ג.] מביאה כמה וכמה דברים שקורים בעולם, אבל הדברים הם "בשביל ישראל". וההסבר הפשוט הוא כמו שרואים אצל פרעה, כמו שפרעה הבין שכל דבר שהמלך רואה, זה קשור לעם שלו, ככה – להבדיל – כשקורה משהו בעולם, זה קשור למישהו שהקב"ה מסתכל עליו ואכיפת לו ממנו.
ושמעתי להמשיל זאת במשל: שאדם נכנס לחנות ומסתובב בין המדפים, לפתע הוא שומע מישהו שואל 'אתה צריך משהו'? הוא מסתובב לראות מי מדבר אליו. למה הוא בכלל מסתובב? מי אמר שהקול מדבר אליו? אלא, פשוט שאם הוא מחפש משהו בחנות ומישהו מציע עזרה, זה ברור מופנה אליו.
אותו דבר כשקורה משהו בעולם, למי עוד זה אמור לפנות אם לא לעם ישראל? אם פרעה הבין ענין זה, בוודאי עלינו לשים לב לכל דבר – רגיל ובמיוחד חריג – שקורה בעולם, ולראות איך ומה נוכל ללמוד מזה.