הרב מאיר אסטריקהקדשה: לרפואת אברהם חיים בן יונה
לאחר שיוסף פתר את חלומו של פרעה אזי "ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח" (פרק מא פס' מה). ובפשטות קרא לו צפנת פענח על שם שידע לפענח את הצפונות שבחלומו. אמנם יש להבין שאם כן היה צריך לקרוא לו פענח צפנת ולא להיפך. עוד הקשו המפרשים מה ראה פרעה להעמיד את יוסף כמשנה למלך, וכי ידיעה בפתרון חלומות, יש בה חשיבות כל כך גדולה עד כדי קבלת מלכות במצרים.
והנראה בזה, שישנם שני אופנים בפתרון חלומות, יש את האופן הפשוט שעל ידי התבוננות בפרטי החלום מנסים להבין מה מסמל בו כל פרט. אך ישנו אופן נעלה מכך, והוא שיודע הפותר את אשר קבעו בשמים והשתלשלות העולמות עד גילוי הדבר בצורת חלום, וכדברי הרמח"ל (דרך ה' ג א) שבזמן השינה הנשמה שהיא חלק אלוק ממעל שמקומה בעליונים יהיה לה באותו זמן עסק עם המלאכים והברואים הרוחניים בשמים ותקבל מהם ידיעות ואותם ידיעות עוברות אל האדם הישן ומצטיירות בדמיונות החלומות יעוי"ש, והפותר חלום בצורה זו, מאיליו הוא יודע לכוון את כל פרטיו שדומה הוא לאדריכל היודע את פרטי הבית שנבנו לפי תוכניותיו אף בלא הסתכלות בבית בפועל.
וזה היה הדין ודברים בין יוסף לפרעה, שפרעה חשב שיוסף משתייך לפותרי החלומות המצויים שמפענחים את החלום מתוך פרטיו ועל כן אמר "ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתור אותו" (פס' טו) שעל ידי שמיעת החלום יוכל יוסף לפותרו. אך ענהו יוסף שמשתייך הוא לסוג השני שיודע את אשר נגזר בשמים וממילא יודע את פתרון החלום וכדברי התרגום על הכתוב "אלוקים יענה את שלום פרעה" (פס' טז) "מן קדם ה' יתותב ית שלמא דפרעה", כלומר שיודע מה אלקים יענה את שלום פרעה וממילא מבין מה נצטייר בדמיונו של פרעה ומה כוונת כל פרט בחלום.
ובכך יתבארו היטב דברי המדרש (תנחומא ג) שכשבא פרעה לומר לו את החלום ביקש לבדקו והיה מהפך לו את החלום אמר לו והנה מן היאור עולות שבע פרות וגו' אמר לו יוסף לא כך ראית אלא יפות מראה ובריאות בשר אמר לו הנה שבע פרות דלות ורעות אמר לו לא כך ראית אלא רעות מראה ודקות בשר וכו', התחיל פרעה תמה בעצמו, אמר לו אחרַי היית כשחלמתי? שנאמר אחרי הודיע אלוקים אתך את כל זאת. פירוש, כשפרעה סיפר ליוסף את החלום שינה בפרטיו ויוסף תיקן אותו עד שפרעה תמה מנין לו זאת. ויש להבין, מחד, מדוע אצל שאר פותרי חלומותיו של פרעה לא מצינו ששינה להם בפרטי החלום, ועוד, מהיכן באמת ידע יוסף לתקנו.
אך הביאור בזה, שיוסף אמר לפרעה שבשונה מפותרי החלומות שלפי פרטי החלום מגלים את סודו, הרי שאצלו הקב"ה הראהו מה שקבעו בשמים ולפי זה ממילא יודע את פרטי החלום, וכדי לבודקו, שינה פרעה את פרטי החלום כדי לראות האם נכונים דבריו של יוסף, אך אצל שאר הפותרים שכל ידיעתם בפתרון הוא מכח פרטי החלום, אם היה פרעה משנה מפרטי החלום, היו טועים בפרשנותו. וכיון שיוסף ראה את מקור החלום והשתלשלותו ידע לשנות ולתקן את הפרטים ששינה פרעה [ויעויין בהרחבה בזוה"ק (מקץ דף קצד א) כיצד חלומו של פרעה מכוון כנגד העולמות הרוחניים ואכמ"ל].
ומבואר מדוע לאחר פתרון החלום מינהו פרעה משנה למלך, שלא משום כוחו לפתור חלום מינהו, אלא כיון שראה שיוסף יודע מהנעשה בעולמות העליונים הבין שהמחזיק בגדלות עצומה זו ראוי להיות משנה למלך. ולפי"ז יתבאר היטב מה שקרא לו צפנת פענח ולא פענח צפנת, משום שפענח צפנת פירושו שיש לפניו דבר צפון ויודע בחכמתו איך לפענח הצפונות וזהו תואר המתאים לחכם בחכמת פתרון חלומות. ואילו כוחו של יוסף היה בידיעת הצפונות – שעל ידם ממילא פיענח את החלומות, ומכאן שמו "צפנת פענח".