הרב אליהו פורטנויאחרי שיעקב אבינו חולם את החלום עם כל ההבטחות שהקדוש ברוך הוא מבטיח לו, הוא קם ואומר [כ"ח, ט"ז] "אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי". כותב רש"י "ואנכי לא ידעתי – שאם ידעתי לא ישנתי במקום קדוש כזה".
ולכאורה צריך להבין, הרי שינה זו שיעקב אבינו ישן לא היתה שינה סתמית, זו היתה שינה שכללה גילוי שכינה, הבטחות עצומות, שמירה מהקדוש ברוך הוא, א"כ, למה יעקב אבינו אומר שהוא לא היה ישן שם ובכך בעצם היה מפסיד את כל ההבטחות האלו?
ושמעתי להסביר, בדברים גשמיים שאדם מנסה להשיג, הוא יכול לרדוף אחרי זה, אבל יש גם אפשרות לקבל את הדבר במתנת חינם. מבחינת האדם, עדיף לו ונוח לו יותר לקבל משהו בחינם מאשר להתאמץ בשבילו. לעומת זאת בדברים רוחניים, אם אדם רוצה להשיג משהו, הוא צריך להתאמץ בשביל זה, לעמול ולהתייגע כדי לקנות את הקניינים הרוחניים שהוא רוצה. וכמו שמקובל לומר: אדם לא יכול לרצות להיות הגאון מוילנא בלילה אחד, וגם להספיק לישון. בשביל להיות הגאון מוילנא צריך לעבוד קשה, זה לא מגיע לבד.
זה מה שיעקב אבינו אמר, בלילה אחד, תוך כדי שינה, הוא קיבל כל כך הרבה דברים רוחניים בלי שהוא התאמץ בשביל זה, הוא לא הכין את גופו לכאלו השגות, וזה מה שהוא אומר "אם ידעתי לא ישנתי", כיון שהוא היה עובד על עצמו להיות מוכן וכלי קיבלו לכזה שפע רוחני.
נקח מזה מוסר השכל לצורת לימוד התורה והיראה. אדם לא יכול לצפות שלימוד התורה והחשק בלימוד יבוא לו בקלות. בשביל להנות מלימוד התורה ולזכות לקנות אותה, צריך לעבוד קשה. וכמובן, לפי גודל המאמץ, כך גודל הסיפוק וההנאה מדברי התורה המתוקים מדבש.