הרב אליהו פורטנויהקדשה: לרפואת דלקה בת רבקה
לפני שהקב"ה מצווה את משה רבינו למנות את יהושע כמנהיג של עם ישראל, אומר הקב"ה למשה רבינו "הן קרבו ימיך למות" [ל"א, י"ד].
על הפסוק הזה מובא במדרש רבה כאן [פרשה ט' פיסקה א']: "מעשה היה בימי ר"ש בן חלפתא שהלך לברית מילה וסעד שם אביו של תינוק והשקה אותן יין ישן בן ז' שנים אמר להן מן היין הזה אני מיישן לשמחתו של בני היו סועדין עד חצי הלילה. ר"ש בן חלפתא שהיה בטוח על כחו יצא לו בחצי הלילה לילך לעירו. מצא שם מלאך המות בדרך וראה אותו משונה א"ל מי אתה א"ל שלוחו של מקום א"ל ומפני מה אתה משונה א"ל אני משיחתן של בריות שהן אומרים כך וכך אנו עתידין לעשות ואינו יודע אימתי הוא נקרא למות אותו האיש שהיית סועד אצלו ואמר לכם מן היין הזה אני מיישן לשמחת בני והרי הגיע פרקו ליטול אחר ל' יום".
ולכאורה צריך להבין מה היתה תשובתו של מלאך המוות לרבי שמעון בן חלפתא על שאלתו מדוע הוא נראה משונה?
מבאר זאת ר' משה שטרנבוך: אמנם תפקידו של מלאך המוות הוא להרע ולהמית, אך מצד שני, על עצם ענין המיתה כתוב במדרש רבה [בראשית ט'] שהמילים "והנה טוב מאד" מדברים על מלאך המוות ועל המיתה. והביאור בזה הוא, שעל ידי שהאדם יזכור את יום המיתה, הוא לא ישרוף את זמנו בדברים לא חשובים, אלא ימלא את ימיו בתורה ובמעשים טובים.
במשתה שהשתתף בה רבי שמעון בן חלפתא, אבי הבן הראה לכולם שהוא לא מפחד מיום המיתה, שהרי הוא הודיע לכולם שהוא מיישן את היין לחתונת בנו, ולא חשב שיכול להיות שהוא ימות פתאום, ורבי שמעון בן חלפתא לא מיחה בו על כך. לכן נגלה מלאך המוות לרבי שמעון בן חלפתא כשהוא משונה, בשביל להראות שכשבני האדם לא מפחדים מיום המיתה ועסוקים בהנאות העולם הזה, יוצא שאין שום תועלת בענין המיתה ובמלאך המוות יש רק צד של משחית, וזה נקרא ששינו את מהותו.
וזה הדרך להתכונן לימים הנוראים הבאים עלינו לטובה, לזכור שאין לשום אדם ביטוח על חייו ושהשנה הבאה תהיה מוצלחת עבורו, וזהו ענין זכירת יום המיתה, שבפתע פתאום האדם מסוגל לסיים את חייו, ולכן צריך לנצל כל יום בקיום מצוות ובלימוד התורה, וכך נוכל לזכות אי"ה בשנה טובה ומבורכת.