הרב ירחמיאל קראםהקדשה: לרפואת אברהם חיים בן יונה
אז ממתי מוטל עלינו "להריח" אלול, "להרגיש" ימים נוראים? בספר "אני לדודי" שחיבר הרב יעקב הייזלר ויצא לאור לפני מספר שנים, ליקט המחבר מאות עובדות והנהגות של גדולי ישראל ומאורי החסידות בחודש אלול, שחלקם יובאו כאן בקצרה על מנת לעורר את לב הקוראים.
הגאון מטשעבין זצ"ל סיפר, שאביו, ה"כוכב מיעקב", היה לומד בחודש אלול רמב"ם הלכות תשובה. ושלושים שנה אחרי פטירתו, עדיין היו דפי הספר ספוגים בדמעותיו בשעת לימוד בחודש אלול.
הגה"צ רבי אברהם ברוידא סיפר, כי הוא עוד זוכר בילדותו כיצד בשבת מברכים דאלול, כבר ידעו שצריך להכין מראש עזרה ראשונה עבור אבי תנועת המוסר, רבינו ישראל סלנטר זיע"א שהיה מתעלף בשומעו שמכריזים על בוא חודש אלול. כך היו רבותינו הקדמונים מגיבים כיוון שידעו מה זה אלול.
ועוד סיפרו תלמידיו של רבי ישראל, שתפילת מוסף שלו בשבת מברכים חודש אלול, אחרי שהוכרז כבר המולד של חודש אלול – הייתה כבר תפילה אחרת. תפילה של אלול! כולם הרגישו את ההבדל בין תפילת מוסף לבין תפילת שחרית שקדמה לה, שהייתה עדיין תפילה של חודש אב.
פוסק הדור מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל חתם ביקור אצל חותנו מרן הסטייפלר זצ"ל, בימי מחלתו האחרונה סמוך להסתלקותו, בברכת כתיבה וחתימה טובה. הביקור הסתיים במחצית הראשונה של חודש אב, וכבר אז ברך אותו מחותנו בברכת הימים הנוראים. כבר אז חש את הימים הנוראים על בשרו. על אחת כמה וכמה באלול עצמו.
סיפר הרב שמואל בלום סגן נשיא אגודת ישראל בארה"ב: לפני מספר שנים בחודש אלול, הגיע יהודי לביתו של ראש הישיבה מרן הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן שליט"א . בצר לו תינה את צרתו בפני ראש הישיבה: בחלומו בלילה האחרון הגיע אליו אביו ואמר לו שהוא זקוק לזכות. והוא אינו יודע מה לעשות.
מרן הגראי"ל נתן לו כמה עצות. ואולם בעוד האורח הנסער יוצא מהחדר, שמעו בני הבית את הגראי"ל מתחיל לדבר לעצמו, ומתוך דבריו יכלו להבין שהוא התחיל לנתח לעצמו: מדוע הגיעה אליו שאלה שכזאת בחודש אלול סמוך לימים הנוראים?
והגראי"ל החל לדבר לעצמו, בזו הלשון: "אהרן לייב, אהרן לייב, בלאט וועסט דו ווערן א שנורר (תיכף תהיה קבצן), אתה כבר לא צעיר ובקרוב כאשר תהיה זקוק לזכויות תצטרך לבוא למישהו בחלום ולומר לו "אנא, תן לי זכות" אז חאפ אריין, חאפ אריין! (חטוף! חטוף!)
מעידים מקורביו של מרן בעל ה"נתיבות שלום" מסלונים זצ"ל, שמידי שנה עם תחילת חודש אלול עד שלהי החגים היו תוקפים אותו כאבי בטן ומכאובים ותחושות חולי. הרבנית ע"ה
העידה כי עוד מתקופת נישואיהם היא זוכרת את תחושת החולי המלווה אותו בימים הנוראים מתחילת אלול. פחד הדין ליוה אותו בכל הימים, ועל לשונו היה שגור המשפט "מה נענה שם? וכי אנו כבר מוכנים לשם?"
ממעשיהם של ראשונים, נוכל ללמוד על חרדת הימים הנוראים שפעימה בקרבם ועל ההכנה הנדרשת מכל אחד ואחד מאיתנו בהתקרב יום הדין.