מתוק האורהקדשה: לרפואת דלקה בת רבקה
וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן (ז, יב)
$וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן – אִם הַמִּצְווֹת קַלּוֹת שֶׁאָדָם דָּשׁ בַּעֲקֵבָיו תִּשְׁמְעוּן (רַשִׁ"י)
פְּעָמִים רַבּוֹת יוֹשֵׁב לוֹ הָאָדָם עִם עַצְמוֹ, מְחַשֵּׁב אֶת חֶשְׁבּוֹן נַפְשׁוֹ וְתוֹהֶה: "מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת, בְּעֶצֶם?". יֶשְׁנָם תְּחוּמִים רַבִּים כָּל כָּךְ, בָּהֶם מֻכְרָח הוּא לְהִשְׁתַּפֵּר וּלְהִשְׁתַּנּוֹת כָּלִיל, וּלְעִתִּים מֵרֹב עֵצִים הוּא אֵינֶנּוּ מַצְלִיחַ לִרְאוֹת אֶת הַיַּעַר, וּמוֹצֵא אֶת עַצְמוֹ אוֹבֵד עֵצוֹת, אָבוּד בְּתוֹךְ שְׁלַל הַנִּסְיוֹנוֹת לְקַדֵּם אֶת עַצְמוֹ בְּמַשֶּׁהוּ.
בָּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וּמְלַמֵּד אֶת עַם יִשְׂרָאֵל "עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, וְשָׁמַר ה' אֱלֹקֶיךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ". וְרַשִׁ"י מְפָרֵשׁ, שֶׁעַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בַּמִּצְווֹת הַקַּלּוֹת, שֶׁאוֹתָן אָדָם דָּשׁ בַּעֲקֵבָיו: לְהַקְפִּיד עַל שַׁחֲרִית וּמִנְחָה מִדֵּי יוֹם בְּמִנְיָן, לְהִזָּהֵר מִדִּבּוּר בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, וְעוֹד מִצְווֹת כְּגוֹן דָּא.
וְנִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה, מַדּוּעַ, אָכֵן, אֵין הַקָּבָּ"ה מְבַקֵּשׁ מֵאִתָּנוּ אֶת הַדְּבָרִים הַגְּבוֹהִים בֶּאֱמֶת, אֶלָּא מְצַפֶּה שֶׁנִּתְקַדֵּם רַק בַּדְּבָרִים הַיּוֹמְיוֹמִיִּים, כְּמוֹ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וּתְפִלָּה?
הַתְּשׁוּבָה לְכָךְ הִיא שֶׁדְּבָרִים גְּדוֹלִים – גַּם אֲנָשִׁים קְטַנִּים מְסֻגָּלִים לַעֲשׂוֹת…
נִתְבּוֹנֵן נָא בְּתוֹלְדוֹת יְמֵי עַמֵּנוּ – מִילְיוֹנִים מֵאִתָּנוּ, גַּם פְּשׁוּטִים וּקְטַנִּים, הִצְלִיחוּ לְהִתְעַלּוֹת וְלִמְסֹר אֶת נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת ה'! הֵם לֹא הָיוּ בְּהֶכְרֵחַ אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים, בְּטֶרֶם עָשׂוּ זֹאת!
רַבִּי חַיִּים, אָחִיו שֶׁל הַמַּהֲרַ"ל מִפְּרָאג, אוֹמֵר שֶׁהַדְּבָרִים רְמוּזִים בִּפְסוּקֵי קְרִיאַת שְׁמַע (ו, ד-ז): "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד: וְאָהַבְתָּ… בְּכָל לְבָבְךְ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ: וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ: וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ…".
מֹשֶׁה רַבֵּנוּ פּוֹנֶה אֶל עַם יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶם: יוֹדֵעַ אֲנִי וּמַכִּיר אֶתְכֶם בְּכָל הַנּוֹגֵעַ לִמְסִירוּת נֶפֶשׁ וּלְאַהֲבַת ה' בְּכָל נַפְשְׁכֶם! יוֹדֵעַ אֲנִי, שֶׁכֻּלְּכֶם יְכוֹלִים וּמְסֻגָּלִים לַעֲמֹד בְּנִסְיוֹנוֹת שֶׁל מְסִירוּת נֶפֶשׁ וְשֶׁל נְתִינַת הַמָּמוֹן כֻּלּוֹ בְּאַהֲבַת ה' – אוּלָם, מַה שֶּׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם זֶה: "וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה… עַל לְבָבֶךָ וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם…", דַּוְקָא אֶת הַדְּבָרִים הַפְּשׁוּטִים וְהַיּוֹמְיוֹמִיִּים!
עֲבוֹדַת אֱלוּל יוֹצֶרֶת פְּעָמִים רַבּוֹת מֵעֵין אִבּוּד עֶשְׁתּוֹנוֹת וּתְּהִיָּה אוֹדוֹת מַה שֶּׁמֻּטָּל עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת, וּכְדֵי לְנַצֵּל אֶת הַיָּמִים הַגְּדוֹלִים הַלָּלוּ, מֵחוֹבָתֵנוּ לְהִתְמַקֵּד דַּוְקָא בָּעִנְיָנִים הַפְּשׁוּטִים וְלַחֲזֹר לַעֲשׂוֹת בְּעִקְבִיּוּת אֶת כָּל הַמֻּטָּל עָלֵינוּ: לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל בֹּקֶר בְּמִנְיָן קָבוּעַ וּבְשָׁעָה מְסֻיֶּמֶת, לְהַגִּיעַ בַּזְּמַן לַתְּפִלָּה, וַאֲפִילוּ לְהַקְדִּים מְעַט, כְּדֵי שֶׁהֲנָחַת הַתְּפִלִּין תִּהְיֶה כַּשּׁוּרָה, לְהִתְפַּלֵּל וּלְבָרֵךְ בְּנַחַת כְּ"מוֹנֶה מָעוֹת" בְּיָמִים עָבָרוּ, וְלֹא כְּמוֹ מְכוֹנָה אוֹטוֹמָטִית לִסְפִירַת כֶּסֶף בְּיָמֵינוּ… (שָׁמַעְתִּי פַּעַם מֵרַבִּי צְבִי גְּרִינְהוֹיז, שֶׁאָמַר, שֶׁבִּרְכַּת הַמָּזוֹן בָּאֹפֶן הָרָאוּי, צְרִיכָה לְהִתְמַשֵּׁךְ עַל פְּנֵי שְׁתֵּי דַּקּוֹת, וְאִם כִּי וַדַּאי טוֹב לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר).
הַלִּמּוּד גַּם הוּא צָרִיךְ חִזּוּק וְהַקְפָּדָה עַל הַסְּדָרִים כְּפִי הַצֹּרֶךְ וְכֵן הָלְאָה וְהָלְאָה, כְּשֶׁהַקַּו הַמַּנְחֶה הוּא שֶׁאֲנָשִׁים גְּדוֹלִים נִבְנוּ בִּזְכוּת אוֹתָם דְּבָרִים הַנִּרְאִים, לִכְאוֹרָה, כִּקְטַנִּים.
לְדֻגְמָא: הַדִּיּוּק שֶׁלְּפִיו חַי הַמַּשְׁגִּיחַ רַבִּי יְחֶזְקֵאל לֵוִינְשְׁטֵיין זַצַ"ל, שֶׁהָיָה מַגִּיעַ לַתְּפִלָּה בְּשָׁעָה מְדֻיֶּקֶת, בְּלִי כָּל קֶשֶׁר לַנְּסִבּוֹת שֶׁבָּהֶן הָיָה נָתוּן, הֵן בִּהְיוֹתוֹ בְּמִיר וְהֵן בִּהְיוֹתוֹ בְּשַׁנְחַאי, כַּאֲשֶׁר אֵימָה, חֲשֵׁכָה גְּדוֹלָה יָרְדָה עַל הָעוֹלָם.
שְׁתֵּי פְּעָמִים בִּלְבַד אֵחֵר רַבִּי חַצְקְ'ל לַתְּפִלָּה בְּכַמָּה דַּקּוֹת: בְּאַחַת מֵהֵן נוֹלְדָה לוֹ בַּת בְּמַהֲלַךְ הַלַּיְלָה, וּבַפַּעַם הַשְּׁנִיָּה נִפְתְּחָה כָּרִית בְּבֵיתוֹ, וְכָל הַנּוֹצוֹת עָפוּ לְכָל עֵבֶר. מֵאַחַר וְהַכָּרִית לֹא הָיְתָה שֶׁלּוֹ, צָרִיךְ הָיָה לִטְרֹחַ לְהַחֲזִיר אֶת הַנּוֹצוֹת, מִצַּד דִּינֵי מָמוֹנוֹת, עֻבְדָּה שֶׁגָּרְמָה לוֹ לְאַחֵר.
וּשְׁתֵּי הַפְּעָמִים הַלָּלוּ, מְעִידוֹת עַל כָּל הַשְּׁאָר…
אָדָם שֶׁיַּקְפִּיד עַל הַדְּבָרִים הַקְּטַנִּים הַלָּלוּ יִזְכֶּה לַהַבְטָחָה הַמְפֹרֶטֶת בְּהֶמְשֵׁךְ הַפְּסוּקִים: "וְשָׁמַר ה' אֱלֹקֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתֶיךָ, בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים" (שָׁם, יב-יד), וְכָל הַבְּרָכוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה יָבוֹאוּ עָלָיו.