כשמשה רבינו אומר לאלעזר הכהן וליהושע בן נון ולראשי אבות המטות את התנאי שהוא עשה עם בני גד ובני ראובן, הוא אומר להם "אם יעברו בני גד ובני ראובן אתכם את הירדן כל חלוץ למלחמה לפני ה' וכו' ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחוזה" [ל"ב, כ"ט].
ולכאורה הלשון קצת צריכה ביאור: משה רבינו משתמש במילה "איתכם", ולכאורה פירוש המילה איתכם הוא טפל להם, וכמו החילוק המפורסם של הגאון מוילנא ש"איתו" הכוונה שאחד טפל לשני, ו"עמו" הכוונה שווה בשווה (ועל פי זה הסביר הגאון מוילנא את הפסוקים אצל בלעם שהקדוש ברוך הוא אמר לו "לא תלך עמהם" ואחר כך "קום לך איתם" אך כשהקדוש ברוך הוא ראה ש"וילך עם שרי מואב" אז "ויחר אף אלוקים כי הולך הוא").
אם כן יש להבין למה אצל בני גד ובני ראובן אמר משה רבינו "אם יעברו וכו' איתכם", הרי בני גד ובני ראובן הלכו בראשי הגייסות במלחמה, וכמו שכתב רש"י [פסוק י"ז] על המילים "לפני בני ישראל – בראשי גייסות מתוך שגבורים היו שכן נאמר בגד וטרף זרוע אף קדקד ואף משה חזר ופירש להם באלה הדברים ואצו אתכם בעת ההיא וגו' חלוצים תעברו לפני אחיכם בני ישראל כל בני חיל וביריחו כתיב והחלוץ הולך לפניהם זה ראובן וגד שקיימו תנאם", וא"כ באמת הם לא היו טפלים לבני ישראל במלחמה?
ושמעתי לבאר, אמנם בעצם המלחמה היו בני גד ובני ראשון יותר עיקריים מבני ישראל, שהרי הם היו בראשי הגייסות, אבל בכוונה שלהם הם היו טפלים, כיון שכוונת בני ישראל במלחמה היתה לכבוש את הארץ הקדושה כדי לגור בה אח"כ הם ובניהם ובני בניהם, משא"כ הכוונה של בני גד ובני ראובן היתה לקיים את התנאי שלהם עם משה רבינו בשביל לקבל את הנחלה שלהם מעבר לירדן, ולכן בגלל המחשבה הזאת הם היו טפלים לשאר בני ישראל בכיבוש הארץ.
רואים מכאן יסוד חשוב: יכול להיות ששני בני אדם עושים את אותה הפעולה בדיוק, ואפילו זה נראה שאחד עושה את הפעולה יותר חזק מהשני, בכל אופן בגלל הכוונה שלהם, הם לא דומים בכלל, כל אחד מכוון על משהו אחר וזה נותן משמעות אחרת למעשה שלו.