אוהד שקד-מנדלבוייםהקדשה: שלום בן גילה לרפואה שלימה
השבוע ישראל חגגה פעמיים. פעם אחת היא כמובן מרכזית וחשובה – יום שחרור ירושלים, והשנייה היא כמובן ביקורו ההיסטורי של נשיא ארה"ב מכהן בכותל המערבי, יחד עם בתו וחתנו היהודים.
לא היה זה עוד אירוע של נשיא כמו רבים אחרים שהגיעו אל הכותל ולוו ע"י רב הכותל ו/או מישהו אחר מטעם השלטון. היה זה אירוע מיוחד ואישי, אינטימי אם תרצו. טראמפ ביקש לומר לנו, ואולי גם לעמים האחרים סביבנו – המקום הזה קדוש בהיותו מקום קדוש.
זו אנטי-תזה לכל אותם לאומניים יהודים האוחזים כי המקום קדוש לא רק בשל עצמו אלא גם בשל היותנו ריבוניים עליו. הרי אנו עדים לדרישתם של אותם לאומנים יהודים "להוכיח את הריבונות" שלנו על המקום. אבל דווקא הביקור הזה, בניגוד למה שאותם לאומנים מנסים לראות, בא לומר בפשטות – האבנים האלה מקודשות לכל בני האנוש, כי הוא שריד המקדש, היחיד שנותר מהימים בהם הקב"ה נגלה אלינו עין בעין, ואין זה משנה אם אתה נוצרי אורתודוקסי, קתולי, פרוטסטנטי או אוונגליסט, או להבדיל מוסלמי או להבדיל עוד יותר יהודי. פשוט לכל למה בחר טראמפ להגיע לשריד בית המקדש ולא בחר לעלות למסגדי הערבים במתחם הר הבית [להוכיח את קדושת הכותל ללא ספק, לעומת חוסר קדושת אותם מסגדים].
אבל ביקור הנשיא האמריקאי המכהן הביא לעוד בשורה מיוחדת, שהרבה לא שמו לב אליה, או שביקשו להתעלם בה. אבל לא כך העולם החרדי, שיצא מגדרו והתייחס גם התייחס לאותה בשורה.
למרות שפינו את כל רחבת הכותל מטעמי ביטחון, ולמרות שהציעו להוציא משם את המחיצות כדי שהנשיא יוכל להתפלל בנוחות עם אשתו ובתו, הוא סירב ואמר בצורה ברורה – מדובר במקום המקודש לעם היהודי ועל כן יש לכבד זאת עפ"י התורה היהודית ולהשאיר את המחיצות.
ולא זאת, אלא שהביקור המקורי של טראמפ אמור היה להיות מיום שישי ועד ראשון אחה"צ, אבל טראמפ ביקש לשמור על קדושת השבת בישראל ולכן טס לכתחילה לסעודיה, למרות שרצה שהמדינה הראשונה בה יבקר תהיה ישראל (מכאן הוא טס לכנס חשוב ברומא).
חבל שמה שמבין אותו גוי בבית הלבן, ואותו כבוד שמעניק אותו נשיא מארה"ב למסורת היהודית – לא מבינים אותם רפורמים בארץ ובחו"ל, מהרסי הדת ומחריביה.
ולנו נותר רק להתפלל שהעסקים שעושה הנשיא לא יהיו קשים לישראל, ונבקש מה' שישמור עלינו וימחל לכל עוונותינו.