shmuelהקדשה: לרפואת אברהם חיים בן יונה
שטף המידע, חופש הביטוי, האפשרויות הרבות למילוי הזמן בעניינים קלילים ושובי עין – לכל אלו מתפתים הבריות ואף צורכים רבות מהם. אנשים שטופים בנהר ענק של חומר מידע ובילוי – מחשבים, רדיו דתי, עיתונות, סרטים מבוקרים וספרים – אלה המוגדרים כמיועדים לציבור שומרי התורה.
ודאי נסכים לכך שלא כל אלה עומדים בהגדרה של "הלכה למשה מסיני" – לא הכול נעשה לפי ההלכה וההשקפה שניתנה למשה רבינו. לא הכול עובד בקריטריונים של מסורת אבותינו מסיני. בחלקם גם מושגים חדשים אשר לא ידעום אומתנו. אפשר שאנו אף חשים זאת בעצמנו, רואים לנגד עינינו את המושכים החדשים החודרים למחננו. אשר אינם עומדים בתקן אשר חונכנו עליו – התקן המסור לנו מדור דור.
אך מה נעשה כאשר איננו עומדים בפני הפיתוי. הדברים צבעוניים ומושכי עין. לית מאן דפליג שהדברים מוגשים בצורה מעניינת ומסקרנת, ואילו אנו נצרכים למלא את עצמנו בבילוי כל שהוא. אנו לחוצים כתוצאה ממתח החיים, יש מרוץ גדול, יש עול וישנם קשיים בחיי היומיום. הננו מעוניינים להשתחרר במעט בעזרת הנושאים הקורצים הקלילים והמהנים אשר מובאים לפתחנו בצורה מושכת ומפתה.
כשאנו צורכים מכל זה, אנו חשים במילוי של חסר מסוים בתוכנו. הדברים מהווים פיצוי וניסיון להשקיט את עצמנו מהרעב אשר בתוכנו. רעב וחיסרון כלשהו אשר יש צורך להשביעו. שמא כדי לעמוד בפני הפיתוח הסוחף אותנו, והמתגבר בכל יום, צריכים אנו לעשות מעשה למלאות את המצברים הרוחניים שלנו, אשר בהיסח הדעת התרוקנו מעט.
לנו יש הרבה יותר. לנו יש גם יותר הנאה ושמחה כתוצאה מהערכים הייחודיים שלנו. לאנשים אשר קשורים לערכי האמת היהודים אין צורך כלל בתצרוכת, שרמתה דלילה המובאת אלינו מהעולם הגדול. הדברים שלנו מספקים וממלאים ביותר. אין צורך, שלא כאיש העולם, לחפש כל פעם חומר חדש למילוי הנפש הלא רגועה. אשר בכל פעם אינה באה עדיין על סיפוקה ומחפשת תמיד ריגושים ונושאים חדשים.
נהיה מעט יותר פנימיים. נתבונן כמעה על ערכי האמת, ניתן לעצמנו מעט מחשבה על הקב"ה. נהיה קצת עסוקים במחשבה על עצמנו ועל נשמתנו. נלמד מוסר, ספר מחשבה, פרשת השבוע עם פירושי גדולי הדורות. כל אחד מאיתנו יודע במה האפשרות למלא את המצברים המתרוקנים שלו. אכן לא פלא מתרוקנים – כתוצאה מטרדות החיים והעיסוקים הגשמיים הרבים שלנו. גם מצבר הרכב יש לדאוג למלאו מחדש כאשר הוא מתרוקן. נדאג גם לנפשנו היקרה למלאתה במטענים חיוביים. לעצור מדי פעם כדי להתעורר ולהתחזק.
כשאדם מלא בפנימיות, הרי שהוא שופע תחושות מרוממות. אין לו צורך להסתכל על כל דבר שפוגש ברחוב, גם לא לקרוא כל ספר הנקרה בדרכו. יש לו כוחות להתמודד עם עיתונות הזרה לו. אפילו כוח להתמודד עם סחף החברה, אשר רצה לראות סרט שאינו כשר כל צרכו וללבוש לבוש אשר לא תמיד מתאים לנו. יש לו תוכן פנימי אשר מאפשר להיות מסופק ורגוע. יש בתוככי הנפש סיפוק מרומם, שכל היודע והמבין מעט בסיפוק רוחני, יאמר שאין הנאה ושמחה אשר ישוו לה. צריך מעט לעורר את הלב, להסיר את אבק השגרה. לקבל טעם בתפילה, להיות קשוב וקשו ברוח, לחיות בתחושה של קשר לבורא עולם. לא לתת לתחליפים הזולים והפשוטים, אשר העולם ניזון מהם באין להם מזור רוחני אחר, למלא אותנו. אנו, אשר הקב"ה נטע אותנו בחיי עולם, איננו זקוקים לתחליפים עלובים אלה. איננו צריכים לחומרים, אשר רוח גויי הארצות ועמי הארצות שרויה עליהם. יש לנו את חיי המקור שלמנעם אנו מחפשים רק את האורגינל.
נשתדל להתמלא בכל זה. נחבר את המצברים ונמלאם בתכנים רוחניים אמיתיים ומקוריים. המושכים הללו אינם רק נחלתם של אנשים גדולים וצדיקים. יש חלק בכך לכל אדם מישראל – גדול וקטן. נעשה את המאמץ המתבקש, אז גם מובטח לנו ההבטחה הגדולה: "פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם".