בשבועות האחרונים, כמו בגל עולה ויורד של כמה שנים, החלו לעסוק שוב בנושא התחבורה הציבורית בשבת. פסיקת בג"ץ המקוממת שמאפשר פתיחת מרכולים בשבת בתל-אביב האיצה את תהליך הפילוג הקיטוב והשנאה בישראל, שזו הרי מומחיותו של בג"ץ. והכול בשם הנאורות.
תנועת השומר הצעיר לא מעוטרת באהבת תורה. תנועה שמאל קיצוני, שהטיפה במשך שנים כנגד תורה ומצוות וכו'. כאשר התקיימה הצבעת החלטה לגבי מועד המנוחה השבועי, שכן ברור לכל בר דעת שלא ניתן להעביד אדם שבעה ימים בשבוע, הציעו שיום שלישי יהיה יום המנוחה. מטעמים אלו ואחרים ירד מהפרק יום שלישי והחליטו על יום ראשון. אחד מבכירי התנועה תהה אם רוצים ליצור קשר בין הנצרות לתנועת השומר הצעיר ולכן החליטו על יום חמישי. בוועידה לאחר מכן החליטו ששבת יהיה היום המתאים ביותר למנוחה. התירוץ שנתנו היה ש"יהודים הורגלו כל חייהם ששבת יום המנוחה ואין טעם לשנות זאת". איננו הולכים ללמוד ממקור עוכר ישראל זה, וממקור בלתי מוסרי בעליל כמו התנועה המשוקצת הזו, אך די לנו לראות שגם התנועה החילונית ביותר, שליבתה את להבת השנאה בין היהודים בצורה הקשה ביותר, עד שהגרמנים כיבו להם אותה, הבינו כי שבת הוא יום המנוחה האולטימטיבי. אין שני לו.
אז אם האדם כל הזמן צריך לעבוד, מדוע צריך להעניק לו בכלל מנוחה. כל התנועות הסוציאליסטיות בישראל ובעמים, נאבקו בעיקר על יום מנוחה שבועי. לא ברור היה בתקופת המיכון והתיעוש באירופה לפני מאתיים שנה שצריך לתת יום חופשי לאדם, כדי לצבור כוחות ולחזור לעבוד. מה שהיה ברור ליהדות עוד לפני אלפי שנים, היה צריך מאבק מיוחד ומהפכות שלמות כדי שיתרחש באירופה.
ותנועות סוציאליסטיות אדירות ממדים צמחו בעולם, חלקן הפכו למדינות אדירות. הרעיון היה פשוט – מתן זכויות חברתיות לציבור העובדים. והנה, אחרי שבעים שנה במדינה שמתיימרת להיות סוציאליסטית, מעין מדינת רווחה, הדואגת לביטחונם הכלכלי של המעמד הנמוך בה, דווקא במדינה הזו, בניגוד לכל היגיון, מאשר בית המשפט העליון לפתוח מרכולים בשבת. ונניח לרגע את העניין הדתי בצד, הרי ברור לכולם מי המעסיקים באותם מרכולים גדולים? העשירים. ומי המועסקים במרכולים האלה? אנשים החיים מהיד אל הפה, אנשים שאין ביכולתם הממונית להגיד איני עובד בשבת ואני רוצה לנוח, כי אז יאבד את פרנסתו, אולי, גם במהלך השבוע. זוהי עבדות מודרנית בחותרת התנועות הסוציאליסטיות שאינן מגיבות לכך.
וכל כך למה? כי מדובר בשבת. משוכנע אני שאם החוק היה קובע כי יום ראשון הוא יום שבו ישראל שובתת (או כל יום אחר), וכעת היו משנים את "הסטטוס קוו" הזה, אותם "סוציאליסטיים" היו צורחים וצווחים. אבל כשמדובר במאבק אנטי-יהודי, אנטי-דתי – הרי זה מבורך, ולעזאזל האידאולוגיה הסוציאליסטית.
לפני מספר שנים כשהעלו את עניין התחבורה הציבורית בשבת בכנסת, יו"ר האופוזיציה עמדה ונאמה נגד העניין. ולמה? כי זה יוביל לכך שהמעמד הנמוך יישחק ויצטרך לעבוד 7 ימים בשבוע.
חבל שהפוליטיקה הרסה גם את זה, וכיום היא שותקת כי היא לא רוצה להיות מזוהה לכאורה עם "כוחות האופל השחורים".