הרב אליהו פורטנויהקדשה: שלום בן גילה לרפואה שלימה
הפרשה מתחילה עם הפסוק "דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה" [כ"ה, ב']. במדרש רבה [ל"ג, א'] כתוב "הדא הוא דכתיב [משלי ד', ב'] כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו".
את הקשר בין הפסוקים האלו מבאר המדרש במשל: "משל למלך שהיה לו בת יחידה, בא אחד מן המלכים ונטלה ביקש לילך לו לארצו וליטול לאשתו. אמר לו, בתי שנתתי לך יחידית היא, לפרוש ממנה איני יכול, לומר לך אל תטלה איני יכול לפי שהיא אשתך. אלא זו טובה עשה לי, שכל מקום שאתה הולך, קיטון אחד עשה לי שאדור אצלכם, שאיני יכול להניח את בתי. כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, נתתי לכם את התורה, לפרוש הימנה איני יכול, לומר לכם אל תטלוה איני יכול. אלא בכל מקום שאתם הולכים, בית אחד עשו לי שאדור בתוכו שנאמר "ועשו לי מקדש".
האדמו"ר מקוצק מבאר את המדרש בביאור נפלא: כאשר אנחנו מסתכלים על התורה הקדושה, אנחנו צריכים לנקוט כפי שעושים הסוחרים בעסקים שלהם. סוחר אמיתי ומוצלח, לעולם לא יפרוש מעסקיו רק משום שעסקה אחת לא עלתה יפה ולא הצליחה, אלא הסוחר אומר לעצמו, שאמנם עכשיו העסקה לא הצליחה, אבל הוא ישוב וינסה בפעם אחרת ובעזרת השם הוא יצליח. כל סוחר מבין שלפרוש מהעסקים בגין עסקה שלא הצליחה זה יאוש, ומהיאוש הזה הוא יכול לרדת לטמיון, כי משם הוא כבר לא יוכל להתרומם יותר, ולכן הוא מנסה שוב.
כך גם בתורה, "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו", את הלקח שנתתי לכם – אומר הקב"ה – אל תעזבו. יהודי שלומד דף גמרא ולא הבין אותה, או ששמע שיעור ולא בדיוק הבין כל מילה ומילה שנאמרה בה, שיהיה כמו סוחר, שלא יתייאש מיד, אלא ייצמד לתורה הנפלאה ולא יעזוב אותה, וישקיע בה את כל כוחותיו הגופניים והנפשיים וידבק בתורה באמונה לקיים את המצוה בהידור, ואפילו אם הדרך לא צלחה פעם אחת, שינסה שוב.
אותו דבר גם באדם ניסה לקבל על עצמו קבלה והוא נכשל בה פעם אחת, שלא יתייאש אלא ינסה שוב פעם להתגבר. ועל זה אומרת התורה "ויקחו לי תרומה" – "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו".