מעשה המנורה

"ועשית מנורת זהב טהור מקשה תיעשה המנורה" (פרק כה פס' לא) ופירש רש"י "מאליה, לפי שהיה משה מתקשה בה. אמר לו הקב"ה השלך את הככר לאור והיא נעשית מאליה לכך לא נכתב תַּעשה [אלא תֵּיעשה שמשמע שמאליה נעשתה]" וכעין זה פירש עה"פ (במדבר ח ד) "כמראה אשר הראה את משה כן עשה את המנורה – על ידי הקב"ה נעשית מאליה", ומקור דברי רש"י במדרש [תנחומא (בהעלותך ג) ובמדבר רבה (טו י)]. ומבואר אפוא שהמנורה נעשתה על ידי הקב"ה ולא בידי אדם.

אולם, להלן (פס' מ) כתוב "וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר" וברש"י "מגיד שנתקשה משה במעשה המנורה עד שהראה לו הקב"ה מנורה של אש", ומקורו במדרש [תנחומא (שמיני ח) ובגמ' (מנחות כט א)], וכיון שאף לאחר שנתקשה משה בעשייתה הוצרך הקב"ה להראותו מנורה של אש, משמע שמשה רבינו הוא שעשה את המנורה ולא שנעשתה מאליה ע"י הקב"ה.

אכן, יש שכתבו (שפתי חכמים כה מ; רא"ם במדבר ח ד; ועוד) שמתחילה כשנתקשה משה הראה לו הקב"ה מנורה של אש, וכששוב לאחר מכן נתקשה בעשייתה אזי אמר לו הקב"ה ליטול ככר זהב ולהשליכו לאש ושתיעשה המנורה מאליה.

אולם, הקושי בדבריהם נגלה וכפי שהקשה הגור אריה (במדבר ח ד) שאם כך לשם מה צריך לכתוב שהקב"ה הראה לו את תבנית המנורה למרות שלא למד מזה משה את מעשה המנורה, ואין בזה שום נפקותא כיון שלבסוף נעשתה המנורה מאליה ולא על ידי משה. ועוד שהכתוב העוסק בהדלקת המנורה מציין "כמראה אשר הראה ה' את משה כן עשה את המנורה" (במדבר ח ד) ומשמע שמשה רבינו עשה את המנורה. ועוד, שבעשיית המנורה (להלן לז יז) כתוב "ויעש את המנורה" ומשמע שנעשתה בידי אדם ולא על ידי הקב"ה.

וצריך לומר בזה, שחלק מעשיית המנורה נעשתה על ידי משה רבינו וחלק על ידי הקב"ה, והוא, על פי מש"כ הכלי יקר (שמות כה לא) שמשה רבינו נתקשה בעשיית המנורה מ"מקשה אחת" אך לא נתקשה בעצם עשיית הכפתורים והפרחים [וכמבואר בתרגום יונתן (במדבר ח ד) שחיטובי המנורה נעשו בידי אדם ולא בידי הקב"ה], והרחיב בכך הגור אריה (במדבר שם) וביאר שלאחר שהשליך משה את הזהב לאש התפשטו קני המנורה אילך ואילך, ולאחר מכן הכה משה בפטיש ויצר את פיתוחי המנורה [ודייק כן מלשון המדרש (במדבר רבה טו י)].

ובכך מדוקדקים הפסוקים היטב, שבמקום שעסקה התורה בכך שהמנורה צריכה להיעשות "מקשה אחת" כתוב "תֵּיעשה המנורה" (כה לא) לפי שעניין המקשה נעשה מאיליו (וכמבואר ברש"י שם), ואילו במקום שעסקה תורה בציווי התבנית והפרטים כתוב (כה מ) "וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר" שחלק זה נעשה בידי אדם ולא בידי הקב"ה [ואף שאצל שלמה המלך מצינו שעשה עשר מנורות כמבואר במלכים (א פרק ז) ולא נתקשה בעשייתן, יעויין בחי' הגרי"ז עה"ת (שמות כז ב) שהמנורה במשכן הייתה שונה בעשייתה מהמנורה שנעשתה לדורות], ונמצא שדברי המדרש שהקב"ה הראה למשה את תבנית המנורה, עולים בקנה אחד עם המבואר שהקב"ה הוא שעשה את המנורה, לפי שכל מדרש עוסק בחלק אחר בעשיית המנורה וכפי שנתבאר.

אמנם יש להעיר שבפרשתינו מבואר שהקב"ה הראה למשה רבינו את עשיית המנורה ומשמע שמשה עשאה, ואילו בעשייתה (שמות לז יז) כתוב "ויעש את המנורה" והכתוב מתייחס לבצלאל (כמבואר שם בפס' א). והביאור בזה, שודאי בצלאל הוא שעשה את המנורה, אך משה רבינו היה צריך ללמדו כיצד לעשותה, וכדי ללמד את עשייתה צריך המלמד עצמו לידע את צורת עשייתה, ולכן כתוב "ועשית מנורת זהב טהור" (כה לא) שכיון שעשייתה באה מכוחו של משה נחשב הדבר שהוא עשאה, אמנם אף בצלאל לא עשה אלא את פיתוחיה ואילו ה"מקשה אחת" נעשתה על ידי הקב"ה כמבואר.