קדושת החיים

בארה"ב, בחלק מהמדינות, יש גזר דין מוות לרוצחים. כמובן שצריך להבין שאלו משפטי הגויים ואין שום דבר ראוי להעתיק מהם, אבל מעניין לשמוע את הטיעון של החוק ברוב הדברים: משנטל אדם חייו של אחר, הרי איבד הוא את מטרת חייו וקדושת החיים שלו. כלומר: אדם שרצח בדם קר הרי גורלו הוא נטול קדושת חיים. בשל כך רוצחים בארה"ב נמצאים בבתי סוהר שמורים ביותר, באגפים פנימיים בהם אין חלונות, כפי שהתבטאו נשיאים בעבר: אדם שמנע אור יום מאחר לא יכול לזכות לאור יום לעצמו.

ובמה דברים אמורים? השבוע נפל דבר בישראל. המוסר המעוות שמנהיגים אותו אנשי מוסר ונאורות מזה דורות ממשיך להראות את עליבותו, עיוותיו והטיפשות שלו. עלינו  להסתכל על המוסר המעוות של אותם "נאורים" ולהבין עד כמה שפל יכול האדם להגיע כאשר הוא-הוא האוחז במוסר שלו. נכון שישנן אין ספור דוגמאות מההיסטוריה, אך ההווה לפעמים מפעים יותר מאשר העבר.

כך ביום שלישי ניתן גזר הדין של החייל אלאור אזריה – "החייל היורה" מחברון. גזר הדין, בניגוד להכרעת הדין, לא היה ארוך ומייגע, אבל הניחוח המעוות של הכרעת הדין בא לידי ביטוי גם בו. אותה שופטת שקראה, בטעות, למחבל "המנוח", אותה אחת הקריאה את גזר הדין ואמרה כי החייל פגע בקדושת החיים.

קדושת החיים. של המחבל הנתעב שלפני רגע רצה לרצוח כמה שיותר חיילים או אזרחים. קדושת החיים של אדם שמחר יכול לפגוע בכל אחד ואחד. האם לאדם כזה נתעב יש קדושת החיים?

אך הבעיה לא מתחילה שם. היא מתחילה בעובדה שמחבלים מקבלים בבתי הכלא תנאים לא רעים בכלל. אם המסר של הממשל היה שמחבל זוכה לשלוש ארוחות ומים בלבד – לא ביקורים, לא כסף, לא סיגריות. כלום. רק אוכל, שזו חובה אנושית – רק אז היו מבינים מהי קדושת החיים. כי כאשר אתה מאפשר למחבל תנאים כאלה הם חושבים שיש להם קדושה לחיים.

לצערנו, המוסר המעוות לא מפסיק להיראות. חשוב שאנחנו נפקח עיניים ונראה כיצד הנאורות קוברת את עצמה.