אוהד שקד-מנדלבוייםהקדשה: שלום בן גילה לרפואה שלימה
לראשונה בכהונתו של רה“מ נתניהו הוא מגיע לבית הלבן להיפגש עם נשיא רפובליקני אוהד ישראל. הוא לא רק נשיא אלא הוא קודם כל איש עסקים מוצלח וממולח. איש עסקים מוצלח רוצה לסגור עסקאות. רוצה להרוויח. כך הוא גם יתייחס בעתיד להסכם אפשרי בין ישראל לפלסטינים – כהסכם שהוא עסקה בין הצדדים והשאלה היחידה, או העיקרית לפחות, תהיה מה הוא מרוויח מזה כאיש עסקים. ייתכן שגם הצדדים האחרים ירוויחו, אבל הוא זה עיקר השאלה.
ואכן הביקור השבוע של נתניהו בבית הלבן היה לבבי וחם, אף יותר מהמצופה. אחד המלווים את רה"מ בפמלייתו לארה"ב הוא מכר ותיק שלי והוא סיפר שמה שמראים בתקשורת זה עוד כלום לעומת קבלת הפנים המדהימה שזכו לה הנוכחים. בארוחת ערב עם קושנר, היועץ המיוחד של הנשיא וחתנו, הם יכלו לאכול מאכלים כשרים ללא חשש (החבר הוותיק שלי הוא דתי) וכשכולם ישבו קושנר פתח את בקבוק היין, כך שלראשונה הם יכלו אפילו לשתות יין בלי חשש נסך. אלא שאז הגיעה המבוכה – בעוד קושנר בירך 'בורא פרי הגפן', נתניהו ושלל עוזריו שתו ללא ברכה. כך היה גם על הלחם. רק המקורבים הדתיים נטלו ידיים, לרבות קושנר ואשתו. נתניהו ושאר נציגי מדינת ישראל אכלו את האוכל בגזל מהקב"ה.
אם כך, נתניהו, מדוע שאבו-מאזן יכיר בנו כמדינה יהודית, אם אתה עצמך אינך מכיר בהיותך יהודי?