אוהד שקד-מנדלבוייםלעילוי נשמת הרב נתן דוד בן חיה שרה אסתר ת.נ.צ.ב.ה
משה רבינו מדריך את המרגלים לקראת היציאה שלהם ואומר להם: "וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִוא וְאֶת הָעָם הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם רָב: וּמָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא יֹשֵׁב בָּהּ הֲטוֹבָה הִוא אִם רָעָה וּמָה הֶעָרִים אֲשֶׁר הוּא יוֹשֵׁב בָּהֵנָּה הַבְּמַחֲנִים אִם בְּמִבְצָרִים: וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם רָזָה הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן וְהִתְחַזַּקְתֶּם וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי הָאָרֶץ" ומסיים המקרא וכותב: "וְהַיָּמִים יְמֵי בִּכּוּרֵי עֲנָבִים" (יג, יח-כ)
משה רבינו בוודאי ידע שהארץ טובה היא "מאוד מאוד" וכי הבטחת השם לארץ ישראל היא הבטחה משובחת והארץ היא הטובה מכל הארצות, ושהיא מרכז העולם, ומכאן נבע העולם וכו'. ולמרות זאת משה ע"ה מורה למרגלים לבדוק אם היא טובה או לא, אם יושבים במבצרים והאם הארץ שמנה או שהיא רזה ואם יש בה עצים. מדוע?
ויש להוסיף – מדוע התורה סיימה הוראה זו של משה באמירה שהימים הם ימי ביכורים. מה הקשר בין העובדה שמדובר בימי ביכורים להוראת משה.
ועוד, מדוע משה ואהרון מתאבלים למשמע לשון הרע של המרגלים. ברור להם שמרגלים אלו ייענשו, כי הרי זה עתה הובהר ע"י מרים כמה לשון הרע חמורה היא.
אפשר להשיב לכל השאלות הללו במסר העיקרי של הפרשה – הכול עניין של נקודת מבט. פרספקטיבה. כיצד אדם מבקש לראות את הדברים.
משה ידע שהארץ טובה היא מאוד מאוד. הוא ידע והאמין שנוכל לעלות אל הארץ ולנצח את העמים היושבים כאן. אלא שהוא רצה לאפשר למרגלים לתת את נקודת מבטם, מתוך אמונה תמימה שהם יבחרו בנקודת מבט אובייקטיבית. אבל המרגלים בחרו את העדפותיהם האישיות ולא את האמת הגלויה. הוא חושש שבגלל שהוא העלה את השאלה אם הארץ רעה, הוא אפשר להם להגיד לשון הרע ועתה יתבע.
כשאדם רוצה דבר מסוים, או שאינו רוצה דבר מסוים, הוא יעוות את המציאות כך שתתאים לרצונו. לכן נגיעות כל-כך מקלקלת. המרגלים ראו את ההלוויות, אבל העדיפו לראות זאת כ"ארץ אוכלת יושביה" ולא כהשגחה עליונה של הסחת דעת. הם יכולים לראות את הארץ על כל קלקוליה לכאורה, או לבחור בטוב.
אבל הם בוחרים ברע. הם מגיעים לארץ בתקופת הקיץ, זמן של חום ושל יובש. בזמן הקיץ הכול נראה אפור וצחיח, אין פריחה. והתורה אומרת לנו שהימים היו ימי ביכורים – בקיץ הפירות המתוקים רואים אור – הענבים המתוקים, פירות הקיץ השונים המתוקים בטעמם. אפשר לראות את החיים כקיץ חם, ואפשר לראות בהם את הפירות. אתה תבחר.