אוהד שקד-מנדלבוייםידוע הזכות הגדולה של הלומדים בליל שבועות כמובא במשנ"ב "איתא בזוהר שחסידים הראשונים היו נעורים כל הלילה ועוסקים בתורה וכבר נהגו רוב הלומדים לעשות כן ואיתא בשו"ע האר"י ז"ל דע שכל מי שבלילה לא ישן כלל ועיקר והיה עוסק בתורה מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק".
ועם ישראל החפץ בטובתם של ילדיו דואג שגם הם השתתפו בסדר לימוד זה, שגם הם יזכו בברכות לעייל כפי האפשר, וכדאיתא בתוספתא מסכת סוטה "אנשים באו ללמוד נשים באו לשמוע טפילין למה הן באין כדי ליתן שכר למביאיהן".
אלא שלפעמים מחמיצים מטרה זו, ויוצא שכרם בהפסד הגדול הרבה יותר.
ומן הנכון להביא כאן את דבריו הנוראים של השל"ה במסכת תמיד פרק נר מצוה "אמר מנחם, בזמן הזה יש טף בא לבית הכנסת לתת עונש למביאיהן, לפי שהוא בא לחלל קדושת בית אלהינו, ולשחוק בו כברחובות קריה, יקומו לצחק זה עם זה, זה מצחק עם זה, וזה מכה את זה, זה מרנן וזה בוכה, זה מדבר וזה צועק, זה רץ אילך וזה רץ אילך, רץ לקראת רץ ירוץ וכו'.
מוסיף השל"ה ומאריך בנזק החינוכי של עניין זה "והיותר רע, כי יגדלו הנערים על זה המנהג הרע, והתכונה הזרה, וכל אשר יגדלו עוד יוסיפו סרה להבזות בעיניהם ענין בית הכנסת וקדושתו, ולא יתנו כבוד לתורה. וכיון שעבר אדם עבירה ושנה בה, הותרה לו (ראה קידושין מ א). גם כי יזקין ממנה לא יסור".
זכה דורנו ובהרבה מבתי כנסיות ובתי מדרשות עושים מסגרות לילדים אך דבר זה לוקה בחסר, כיון שאין לילדים כח ללמוד כל הלילה. וכפי שהביא בספר שערי הפסח "יש קצת מצוות חינוך שיהיו הילדים ערים בלילה זה ובלבד שילמדו ולא יתבטלו, אולם בד"כ ילדים אינם מסוגלים להיות ערים וללמוד כל הלילה, ולבסוף רק מתבטלים ומשתוללים, וגם נרדמים בתפילה. לכן אין עניין שיהיו ערים כל הלילה אלא כשעה או שעתיים כפי כוחם. עכ"ל
ומן הנכון היה לסדר שמסגרות אלה יתנו פרס למי שיביא אישור שהלך לישון משעה מסויימת וכדו' והחכם עיניו בראשו.
יהי רצון שנזכה לקבלת התורה מאהבה ויקויים בנו הכתוב "וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר ה' רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר ה' מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם".