הרב אליהו פורטנויבפרשה יש את הציווי של הקדוש ברוך הוא על הדגלים, שכל השבטים יהיו "איש על דגלו באותות לבית אבותם".
בענין הזה של הדגלים יש לימוד השכל מאד גדול לימינו אנו. ידוע שלכל שבט היה דגל שונה, הצורה שעל הדגל היתה שונה וגם הצבע של הדגל היה שונה, אבל דבר אחד משותף היה לכל הדגלים – "סביב לאהל מועד יחנו", הם היו מסביב למשכן.
וזה דבר שמאד דומה לכל צבא, שיש כמה וכמה סוגים של חֵיילות, חיל רגלי, חיל פרשים, חיל אויר וכו', אבל הדבר המשותף לכולם הוא שהם שייכים לאותו צבא והתפקיד שלהם הוא זהה – לשמור ולהגן על תושבי המדינה שבה הם חיילים.
דבר זה צריכים אנו ללמוד מהדגלים, שהרי עם ישראל מפוצל להרבה עדות שונות, אשכנזים, ספרדים ותימנים, וגם העדות האלו מחולקים בתוכם, שהרי יש ליטאים וחסידים, פרושים ומתנגדים, מרוקאים, תוניסאים, בלדי ושאמי וכן על זה הדרך. אבל הדבר המשותף לכולם הוא ש"סביב לאהל מועד יחנו", כולם עובדים את הקדוש ברוך הוא ולכל אחד יש את הייחודיות שלו בעבודת השם.
ושמעתי בשם הגאון רבי מאיר שפירא, שיש אנשים שבתפילה מקדימים את "ברוך שאמר" ל"הודו", ויש כאלו שמקדימים את "הודו" ל"ברוך שאמר", אבל המשותף לכולם הוא שכולם מגיעים ביחד ומשבחים את הקדוש ברוך "יהי כבוד ה' לעולם".
דבר חשוב זה, הוא המפתח לקבלת התורה, היום הגדול המתקרב, שכידוע על הפסוק "ויחן שם ישאל נגד ההר" דורשים חז"ל "כאיש אחד בלב אחד", שהדרך לקבל את התורה היא ע"י האחדות. נקרב כל אחד באשר הוא, ונבין שלכולנו מטרה משותפת – לעבוד את ה'.