בין דמוקרטיה לדמו-דמוקרטיה

מפקד הכוחות האמריקאיים בעירק הוציא הודעה לתקשורת שעסקה בענייני החברה העירקים במסגרת השליטה הצבאית על המדינה, לפני כחמש שנים. ההודעה הייתה די שגרתית והיא טענה כי הצבא צריך לפעול עפ"י החלטתו בהתאם לשטח ולא רק לפי "הרוחות של הנשיא והפנטגון". ההודעה יצאה לאור בשעה חמש לפנות בוקר שעון עירק. בשעה שש וחצי מפקד הכוחות, שדרגתו בהשוואה לצבא ישראל הוא אלוף, קיבל הודעה קצרה הרבה יותר מזו שפלט: "הנך מוזמן בדחיפות לוושינגטון לשימוע לפני פיטורין".

בהודעה לא נאמר דבר על ההודעה שהוציא והאיש, רב הפעלים והתארים, שבמו ידיו פיקד על חיסול "נבחרת החלומות" של אלקעידה בעירק, מצא את עצמו במרכזה של סערה ציבורית. האמת היא – לא הייתה סערה. למחרת הוא כבר היה בוושינגטון ובסיומה של שיחת השימוע הלקונית הוא קיבל מכתב פיטורין, עליו חתום הנשיא אובמה. הוא ניסה לגייס באמצעות התקשורת הפורמלית והבלתי פורמלית גינויים לפיטוריו, אבל לא זכה לשום גיבוי. מדוע? כיוון שברור היה לכולם – הקצין, למרות היותו קצין מוערך, פלט משהו שנוגד את מהותה של הדמוקרטיה – לא לפעול עפ"י הוראות הדרג המדיני.

בדמוקרטיה, בניגוד לדיקטטורה, הדרג המדיני הוא זה שנבחר והוא זה שמכתיב את הנורמות והמדיניות. הצבא, כמו כל גוף אחר (משרד הבריאות, משרד החינוך, המשטרה וכו') מחויב למלא את הוראות הממשלה – שריה וראשה וכן הוראות הפרלמנט, ואין לו זכות ערעור על כך. ערעור על כך הוא ערעור על מהות הדמוקרטיה. מותר ואף מומלץ לאנשי צבא ובמיוחד לדרג הבכיר להביע את דעותיו במסגרות המקובלות בין הדרגים, אך בשום אופן אסור לדרג הצבאי לחרוג מהוראות הדרג המדיני. ישנן מדינות, כמו ארה"ב, שחריגה כזו נחשבת ניסיון הפיכה שגזר דינו, בכל מדינות ארה"ב, הוא מוות (אע"פ שעד היום לא הוצא להורג איש בעוון זה).

ועם כל זאת, שר הביטחון הישראלי אינו חש שום בעיה לפלוט לעבר פקודיו הקצינים שמותר להם לומר דברים גם אם הם נוגדים את השקפת הדרג המדיני או לא לרוחו  של הדרג המדיני. נכון שמדובר למעשה רק באמירות (שלצערנו רובן הגדול חושפות את חוסר הידע המשווע של קציני, ולו הבכירים ביותר, בהיסטוריה ובמורשת ישראל) אבל נראה כי לא רחוק היום שיוכל להגיד לפקוד שלו לפעול בניגוד לדעת הדרג המדיני, שכן הדרג המדיני "אינו מבין" מספיק.

במדינה מתוקנת שר הביטחון לא היה נקרא לשיחת הבהרה מראש הממשלה. כבר במהלך נאומו הוא היה מקבל מכתב לשימוע בפני ראש הממשלה לפני פיטורין, וכמו בצבא האמריקאי, היה מפוטר בסיום השימוע.

כאשר שאלו את אובמה לאחר הפיטורין של אותו מפקד אם הוא מתחרט על דבר-מה, הוא השיב שהוא מתחרט שלא שמע ב"חי" את ההודעה, אחרת היה שולח ב"חי" את מכתב השימוע. חבל לו שלקח כמה שעות עד שמכתב הפיטורין יצא לפועל.