אוהד שקד-מנדלבוייםהקדשה: לרפואת אברהם חיים בן יונה
הרעיון של גורמים בממשל הישראלי מאז ומעולם היה להעניק משמעות שונה בתכלית למשמעות המקורית של מושג מסוים. הדוגמה הטובה ביותר היא כמובן השם "כנסת" שקרויה על שם "כנסת גדולה" להבדיל אלפי הבדלות. כך ישנם מקרים רבים בציבוריות הישראלית.
בתורה נכתב "שופך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלוקים עשה את האדם". הפשט הוא כמובן שאדם שהרג אדם אחר – דינו מוות והתורה לא סתם מעניקה לנו דין פשטני, אלא מסבירה לנו מדוע – כי כל אדם נולד בצלם, ואם אדם לקח חייו של אחר – פגע הוא במהות האלוקית שבכל אדם ואדם. אבל נראה שארגונים השייכים לשמאל הישראלי, המכרסם בדרך קבע גם בשמאל המתון, שוכחים את החלק הראשון לפיו מי שהרג, אלא מתייחסים רק לחלק השני – צלם אלוקים. והם בכלל מאמינים בקיומו של אלוקים? הם מקיימים מצוות? שומרים דבר מה בתורה?
חומרי החקירה הרבים שנאספו בקשר לחייל שירה במחבל בחברון לא נחשפו בפני הרמטכ"ל ושר הביטחון. מדוע? כיוון שמדובר בחקירה פלילית ולא מדובר בתדריך צבאי. לו מדובר היה בתדריך צבאי אכן הרמטכ"ל מקבל לידיו בתוך שעות ספורות את האירועים שהיו בשטח ומסיק מסקנות. כאן לא מדובר בכלל בתדריך צבאי אלא בחקירה פלילית, ובחקירה כזו אין לצד חיצוני אפשרות להיחשף לפרטי המקרה. זה חלק מהעניין המשפטי. העובדה היא שהעובדות והראיות הגיעו לידי הרמטכ"ל רק לאחר שהגיעו לסניגור של החייל וזה היה רק ביום שני האחרון. מה גרם לרמטכ"ל ולשר הביטחון להגיב כנגד חייל צה"ל שירה במחבל? מה גרם להם להסיק שמדובר ב"אירוע חמור ביותר" או אולי ב"גבורה עילאית"? הרי אם המחבל היה ממולכד והריגתו הייתה מצילה את האנשים סביבו – החייל היה הופך לגיבור בלתי נלאה!
התשובה היא שארגוני השמאל הקיצוני ובראשם בצלם, שוברים שתיקה ושלום עכשיו, הולכים ומשתלטים על תוך הצבא. במציאות כזו קודם חושב הרמטכ"ל ושר הביטחון האם הוא רוצה לרַצות את הארגונים או שהוא מסתכן בסכסוך בינלאומי. לצערנו הוא בוחר לרצות את ארגוני הבגידה ביהודים ובמדינת ישראל, אלו המעבירים חומרים חסויים לגורמים עוינים, ולא לגבות ולו במלים פשוטות את החייל והצבא. יכלו לומר "בחברון היה אירוע בו ירה חייל במחבל. הנושא בבדיקה". וזהו. בלי להכניס דעות שמאלניות ותובנות מעוותות. עד כמה מעוותות? שהרי בית הדין הצבאי שחרר את החייל לריתוק בבסיס בלבד!
במדינה מתוקנת שר הביטחון והרמטכ"ל היו מפוטרים בו ברגע לאחר אמירות אלו. אבל לא במדינת ישראל. המאבק של הימין, וגם של החרדים, צריך להיות כנגד שר הביטחון והרמטכ"ל. ומדוע? כיוון שארגוני השמאל בבסיסם הם ארגונים אשר מנסים לטמא את המחנה היהודי, ומנסים בכל דרך שהיא, כולל אמצעים כלכליים רבים להוביל לשינוי חברתי שהחרדים יפגעו ממנו. יש לזכור שהמממנים העיקריים של הרפורמים ונשות הכותל בישראל הם אותם ארגוני שמאל בינלאומיים.