אוהד שקד-מנדלבוייםלעילוי נשמת הרב נתן דוד בן חיה שרה אסתר ת.נ.צ.ב.ה
מאז ומעולם היהודים באירופה ובעולם בכלל היו שומרי תורה ומצוות. החילוניות הגיעה לעולם רק בתקופת ההשכלה. קשה לקבוע מתי החל לפעול הזרם האורתודוקסי. המונח ”אורתודוקסי" הוא האחדה של שתי המלים אורתו – דעה, דוקסיה – ישר. כלומר: הדעה הישרה והוא המשך ישיר לשמירת התו"מ של היהודים.
ראשוני הזרם האורתודוקסי החלו לפעול כבר בתקופת ההשכלה ובתקופתו של מנדלסון. אפשר לומר כי מראשוני האורתודוקסים ניתן למנות את הנודע ביהודה והיעב"ץ, אולם עיקר פעולותיהם של האורתודוקסים החלו בתקופת "המתקנים".
בשנת תקצ"ו (1836) פרסם הרב שמשון רפאל הירש את "אגרות צפון". היותו משלב בין קודש לחול, בין תורה להשכלה הייתה לכאורה פתרון רלוונטי ליהודים הרבים שהלכו והתחלנו. גישתו, שנקראה "תורה עם דרך ארץ" הייתה שילוב חדשני באותן השנים. אולם "המתקנים היהודים" לא הסתפקו בכך ועשר שנים לאחר מכן ערכו את שלושת הכינוסים עליהם כתבנו בפרק הקודם. מכאן ואילך מלחמתו של הרב הירש הייתה בלתי מתפשרת כנגד הרפורמים, שהפכו לתנועה שלמעשה קראה לעצמה תנועה יהודית, אבל כל קשר ביניהם לבין יהדות היה מקרי בהחלט, להשקפת האורתודוקסים, שהרש"ר הירש מראשיה.
בנוסף לרב הירש גם רבי ישראל מסלנטר הכניס לימודי מוסר בשנת ת"ר (1840) לישיבתו, דבר שהיה חריג בנוף המסורתי-שמרני. אולם גם צעד זה נועד לעצור את היסחפות היהודים אחרי ההתבוללות והרפורמה.
כאשר הרפורמים פתחו בתרט"ו (1854) את בית המדרש בברסלאו שנועד להכשיר "רבנים" משכילים – שהם כמובן יותר משכילים מרבנים, הרב הילדסהיימר הקים כעשרים שנים לאחר מכן את בית המדרש לרבנים בברלין שנועד להכשיר שכבת רבנים תלמידי חכמים אולם בעלי ידע כללי רב ונרחב. המטרה של הרש"ר הירש ושל הרב הילדסהיימר הייתה ברורה – מתן מענה ליהודים החפצים בהשכלה אבל גם בשמירת תורה ומצוות מבלי להפחית בערך המצוות, ומצד שני להיאבק עד חורמה ברפורמים ובקונסרבטיביים.
הצלחתו של הרש"ר הירש הייתה בעיקר בפרנקפורט אליה מונה כרב בתר"י (1850). קהילה זו מנתה סה"כ 11 משפחות. כל שאר יהודי העיר היו כבר רפורמים או התבוללו. הוא הוביל בעיר מאבק בלי פשרות ברפורמה. הוא ייסד את העיתון "ישורון". הוא האמין שניצול "הפרטים הטובים" של האמנציפציה בשילוב לימודי התורה הקדושה יכולים למנוע את הדרדרות ההמון. "תורה עם דרך ארץ" – שיטתו של הרב הירש אכן הובילה לשינויים גדולים ומשפחות רפורמיות רבות עזבו את הרפורמה בפרנקפורט וחזרו לכור מחצבתם. בשנת תרל"ו (1876) הוביל הרש"ר הירש לשינוי החוק ולהתבדלות קהילתו "עדת ישורון" מ"הקהילה היהודית" שמנתה רוב רובה את הרפורמים. היה זה שיא המאבק של הרב הירש כנגד הרפורמים, והוא הורה להפריד אפילו את בית הקברות של קהילתו, הפורשת מהקהילה-היהודית הנרחבת. יצירת שכבת יהודים בעלי-בתים משכילים, בעלי מקצוע חופשי וגם שומרים באדיקות על התורה – הייתה המאבק הקשה ביותר נגד הרפורמים, והיא נתנה מענה ליהודים רבים שמחד רצו להיות חלק מהשינוי שהביאה האמנציפציה באירופה ומאידך לא לאבד את עצמם לדעת הרפורמים.
דמות נוספת וחשובה במאבק ברפורמים היא כמובן הרב משה סופר, החת"ם סופר שפעל במזרח אירופה באזור סלובקיה והונגריה. בעוד הרב הירש ראה לנכון לאמץ חלק מהאמנציפציה ושלב גם לימודי חול באופן מפוקח בלימודי התורה, במטרה להיאבק נגד הרפורמים "בדרך שלהם", החתם סופר היה ממתנגדי האמנציפציה וההשכלה באופן מוחלט וגורף ותבע את המונח "חדש אסור מן התורה" באומרו כי אסור לערוך כל שינוי בהנהגה שקיבלנו מאבותינו. הנהגותיו שלו כמו גם הנהגותיו של הרב הירש תאמו את האוכלוסייה המקומית בה הם פעלו. בעוד האתגר של הרב הירש היה מול שילוב החול, האתגר של החתם סופר היה במניעת כל שינוי כדי לשמור באופן חד וטהור על קדושת המחנה. כך פעל החתם סופר להוצאת הקהילה האורתודוקסית מקהילות היהודים בהונגריה, כפי שעשה הרב הירש בגרמניה. הוא פעל לפתיחת כוללים, ישיבות ובתי מדרש בהם התחזקו הלומדים בשמירת התורה והמצוות.
הרפורמים משתלטים
הגדרתם החדשה של הרפורמים לשאלה "מיהו יהודי" סחפה את המוני היהודים שהתפקרו, עזבו את התורה והמצוות, התחתנו עם נוכריות, אך ביקשו להישאר יהודים כביכול.
הרפורמים נגסו ביהדות אירופה המסורתית-דתית בהיקף כולל של כשישה מיליון יהודים עד תרצ"ח (1938). בכל מקום ביבשת נראתה הרפורמה בצורה שונה עם סגנונות שונים, אך כולם היו בעלי מכנה משותף – הפיכת ההלכה ללא רלוונטית ויצירת חידושים מעוותי מציאות. רעיון השוויון שבאותם ימים קסם לגוים, חלחל גם אל היהודים והרפורמים הרימו על נס את "השוויון" בין גברים לנשים כאשר הם עורכים תפילות משותפות, מאפשרים לנשים לעלות לתורה ולברך, להתעטף בטלית ובתפילין. כאשר מוקד הכוח של הרפורמים הפך להיות יציב מספיק הם החלו בהחדרת הרפורמה גם לארה"ב. מעבר לים הרפורמה הייתה מהירה יותר, קלה יותר והשתלבה היטב עם עקרונות "אמריקה החדשה" שאינה מבוססת על לאום ומחיצות אלא על שוויון וחילוניות.
הפרקים בסדרה:
- התנועה הרפורמית פרק א: מי ומה אתם
- התנועה הרפורמית: פרק ב
- התנועה הרפורמית פרק ג: מי אתם?
- התנועה הרפורמי פרק ד: בין רפורמה ללאומיות יהודית
- התנועה הרפורמית פרק ה: השואה גודעת
- התנועה הרפורמית פרק ו: התנועה ומדינת ישראל
- התנועה הרפורמית פרק ז: בין רפורמים לחילונים
- התנועה הרפורמית פרק ח: השפעות התנועה
- התנועה הרפורמית פרק ט: מי הם הרפורמים היום
- התנועה הרפורמית פרק י: התנועה הרפורמית בישראל