הרב אליהו פורטנוילעילוי נשמת הרב נתן דוד בן חיה שרה אסתר ת.נ.צ.ב.ה
כשיתרו עוזב את מדין ומגיע למדבר בשביל להיות עם בני ישראל, כותבת התורה "ויבוא יתרו וכו' אל המדבר". לרש"י היה קשה, מה התורה באה לומר לנו שבני ישראל היו במדבר, הרי אנחנו יודעים זאת. אלא מבאר רש"י, שהתורה באה לספר בשבחו של יתרו, שלמרות שהיה יושב בכבודו של עולם, בכל אופן היה מוכן ללכת למדבר – מקום תוהו, בשביל לשמוע דברי תורה.
לפי דברי רש"י אלו שיתרו הגיע למדבר בשביל לשמוע דברי תורה, יש להבין, מדוע אם כן יתרו חזר למדין מיד לאחר מתן תורה, אחרי שנתן למשה רבנו את העצה של שרי האלפים ושרי המאות, ולא נשאר עוד זמן בשביל לשמוע דברי תורה – שזה הסיבה שבשבילה הגיע עד המדבר.
וביותר, בפרשת בהעלותך, רואים אנו שהיה אפילו מעין ויכוח בין משה רבנו ליתרו, שמשה רבינו ביקש מיתרו להישאר ולהמשיך ללכת איתם, ויתרו לא הסכים ורצה לחזור לארצו ולמולדתו. ולכאורה, אם יתרו הגיע לבני ישראל בשביל ללמוד, מדוע אם כן הוא לא רצה להישאר איתם עוד זמן.
הן אמת, שיתרו מסביר את רצונו לחזור בשביל לגייר את בני משפחתו, כמו שכותב רש"י, אך דבר זה יכול היה לעשות גם לפני שהגיע אל בני ישראל, או שהיה מחכה עוד זמן ללמוד תורה עִם עַם ישראל ואז ללכת ולגייר את בני משפחתו, ולמה לא עשה זאת.
ואולי אפשר לומר, שלא לחינם חזר יתרו מיד אחרי שנתן למשה רבינו את העצה של מינוי שרי האלפים ושרי המאות. אנו אומרים כל יום בתפילה "כי באור פניך נתת לנו ה' אלוקינו תורת חיים ואהבת חסד", אחד הביאורים בפירוש המילים "תורת חיים ואהבת חסד", היא, שיש מושג של תורה שהיא חסד, והיינו, שאדם לומד תורה ובלימוד הזה הוא עושה חסד לדוגמא, על ידי שלומד עם מישהו שמתקשה בלימוד, ואפילו שזה גורם לו ללמוד יותר לאט ממה שרצה.
זה מה שהבין יתרו אחרי שנתן למשה רבינו את העצה של שרי האלפים, שיש גם אפשרות של לימוד תורה על ידי עזרה לזולת, וכמו שאמר למשה רבינו שאם יעשה את הדבר הזה, גם משה רבינו יוכל לעמוד "וגם כל העם הזה על מקומו יבוא בשלום". אחרי שיתרו הבין זאת, הוא החליט שאפילו שהוא הגיע למדבר על מנת לשמוע דברי תורה מעם ישראל, בכל זאת, עליו לחזור ולגייר את בני משפחתו שגם הם יזכו לחיות חיי תורה. ואכן יתרו הצליח בכך, וכמו שכתוב [שופטים א', ט"ז] "בני קיני חותן משהעלו מעיר התמרים".