הקדשה: לרפואת דלקה בת רבקה
כיצד אפשר להפוך תרופה ירוקה בטעם חמוץ מזעזע עם הרבה סוכר להצלחה כלל עולמית, עד שבכל מקום בעולם יש את התרופה הזו?
זו השאלה שנשאל מי שקנה את המשקה 'קוקה-קולה' במחיר זעום והפך אותו להיות משקה מוכר בכל בית, בפיו של כל ילד, עלם, צעיר ומבוגר (עד שאין כבר שיניים…)?
תסתכלו רגע סביבכם ואמרו – איזה מאכל או משקה בצבע שחור אנו מוכנים להכניס לפינו? כמה מאכלים כאלה יש? אין. תבלינים – אולי קצח, וגם הוא במינון מאוד נמוך כי אחרת הטעם יהיה מר מדי. איזה משקה שחור אנחנו שותים? רק קוקה-קולה. זהו. ('קפה שחור' הוא למעשה בצבע חום כהה, אבל יסוד הקפה הוא צמח בריא ואילו יסוד הקולה הוא… כימיכלים)
איך הצליחו להפוך משקה בצבע שחור, שמזכיר יותר מי קולחין מאשר שתייה מתוקה, למשקה הנמכר ביותר בעולם? התשובה – פרסום. ולא משנה כמה ידוע שהוא לא בריא (8 כפיות סוכר בכוס קולה!!), לא משנה שיש בו חומצה זרחתית (שהיא מרכיב עיקרי ב'חומצה' משחיתה או בפצצות זרחן), גם לא משנה שאין רופא שיניים אחד בעולם שלא יסביר את הנזק הבלתי הפיך שעושה המשקה השחור הזה.
המחקר המפורסם שהתפרסם לאחרונה בנוגע לנזקים שעושה השימוש הרב במחשב ובאינטרנט הוא הוכחה ניצחת דווקא מהאקדמיה על הנזק האדיר שעושה הטכנולוגיה למוח שלנו, לצורת החיים, לאורח החיים ואולי אפילו לתוחלת החיים.
המחקר, שחלקו העיקרי מצונזר בישראל ולא תורגם מאנגלית לעברית, מביא למשל עלייה של 1200% בפשעי זימה, רצח ושוד בהקשר ישיר של 98.6% לחשיפה בתכנים ממחשב. מפאת כבוד הציבור לא נפרט על 18 העמודים במחקר שעוסקים בפשעים נוראיים בנושאים של זימה, אבל אם עד היום חשבו שפשעים ברובם הם 'תורשתיים' או מורכבים בעיקר מבעיות נפשיות – הרי שהמחקר מצא ש97% מהפושעים הם בכלל אנשים נורמטיביים (!), והגירוי ההורמונלי במוח שיצרה צפייה במחשב הוביל אותם למעשים החמורים שלהם.
המחקר, באופן מעניין, מרחיב גם על מעגלי ההשפעה הנוראיים של האינטרנט. הוא מציין שם בבירור שגם "חברות סגורות" כמו החברה החרדית בארה"ב (בישראל העניין לא נבדק לעומקו, אבל הדברים ברורים) שאינן חשופות לשימוש אינטרנטי באופן יחסי, גם הן נפגעות בעקבות "התדרדרות מוסרית כללית". ב"חברות נעולות" כמו חברת ההיימיש בארה"ב המצב פחות קשה.
החברה הכלל-עולמית רואה ומבינה שמצב העולם בהתדרדרות ב-15 השנים האחרונות ובכל שנה המצב נהייה רק גרוע יותר ויותר. לא היה צורך במחקר כזה כדי לראות זאת. מחקרים אחרים שפורסמו, שהיקפם קטן יותר, מלמדים את זה כבר שנים. די להביט בכיתה נורמטיבית ביישוב נורמטיבי היום ולפני 20 שנה, ולראות את ההבדל בשיעור החוצפה, עזות המצח, אופיים האלים של התלמידים והפרעות הקשב של הילדים (הערה: הפרעות הקשב הן מולדות, אולם חשיפה קבועה לגירויי קשב באופן אינטנסיבי מובילה להגברת ההפרעות הללו). ולמרות זאת, איננו שומעים על 'תכנית כלל-עולמית' או אפילו 'תכנית פדראלית של הממשל האמריקאי לייעול השפעת האינטרנט באופן חיובי' וכו'. למה?
פרסום.
מה הקשר? האמונים מטעם הציבור על בריאות הציבור, אורח החיים הבריא של הציבור, צורת החיים של הציבור, החינוך של הציבור – הוא השלטון. אלא שמי שהעלה את השלטון ומי שתומך באנשי השלטון, כלכלית, הוא לא האספסוף שמצביע עבור השלטון הנבחר. אלא אלו אנשי ההון – ואנשי ההון הם גם המפעילים של החברות השונות והם אחראיים על הפרסום. איזה פרסום? צדקתם – באינטרנט.
קחו למשל קוביית פרסום באחת מהרשתות החברתיות – תגלו שמכירהּ הוא גבוה ביותר, שלא נדבר על שורות פרסום, מאמרי פרסום וכל המעלה במחיר – הרי הוא משובח. כיצד נקבע מחיר הפרסום? בהתאם למספר הצופים בדף האינטרנט. ככל שצופים בו יותר – כך עולה המחיר. לכן אתר שנכנסים אליו יותר יוכל לדרוש תשלום רב יותר. ואין לדבר גבול!
וכיצד גורמים לאנשים (בעיקר גילאים 12-45 שהם כוח הקנייה העיקרי) להיכנס לאתרים אלה? צדקתם. זימה, אלימות, שיחות קצרות ובוטות, שפה זולה, פרסום דברי שקר, לשון הרע והוצאת שם רע. כל אלו גורמים לאדם, שיצר האדם רע מנעוריו, להיכנס לתכנים אלו ולצפות בהם.
אז מדוע שהאמונים על בריאות הציבור (פיזית ונפשית) ימנעו זאת? הרי ברגע שהם ימנעו זאת, התורמים שלהם – שרוצים כמה שיותר כניסות לאתרים בהם הם מפרסמים – יעזבו אותם ואז מישהו אחר יעלה במקומם לשלטון! וקחו את המעשה הזה לחברת קוקה קולה. האם היא תסייע בתרומות למועמדים שימגרו את האינטרנט הזול שמושך אנשים או שיעדיפו לממן מועמדים שימשיכו לשכר את העם בדברים הקשים ביותר ולו רק בשביל לצבור עוד ועוד הון?
העולם בהתאבדות, אבל אף אחד לא מוכן לעזור לו בגלל אינטרסים כלכליים. אבל אנחנו כן יכולים – להבין את הנזק האדיר של המחשב, לצד התועלת המדהימה שלו, ולהעצים את התועלת, ולהיזהר מהנזק.