תפילת משה רבינו לפני ים סוף

כשבני ישראל מגיעים לים סוף, המצרים רודפים אחריהם, וכשעם ישראל רואים את זה, הם פונים למשה רבנו בתלונות "המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר וגו'". משה רבינו אומר להם "אל תיראו התיצבו וראו את ישועת ה' וכו' ה' ילחם לכם ואתם תחרישון".

בפסוק אחרי זה כתוב "ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו". רש"י מסביר מהי הצעקה של משה רבינו, ומה אומר לו הקב"ה: למדנו שהיה משה עומד ומתפלל. אמר לו הקב"ה, לא עת עתה להאריך בתפילה שישראל נתונים בצרה". והיינו, שמשה רבינו מתפלל, והקב"ה שואל אותו מדוע הוא מתפלל, הרי עם ישראל נתונים בצרה.

ולכאורה השאלה מתבקשת, מדוע אין זה הזמן של משה רבינו לצעוק ולהתפלל, הרי כשיש צרה זה בדיוק הזמן לצעוק ולהתפלל?

ובעבר ביארנו שיש לדייק ברש"י שכתב, שהקב"ה אמר למשה רבינו "לא עת עתה להאריך בתפילה", שאמנם צריך להתפלל, אבל להאריך על "חשבון" עם ישראל, זה לא ראוי.

וראיתי לבאר, שבאמת בכל צרה יש לפנות לקב"ה, אולם כאן, כשבני ישראל הגיעו לים סוף אחרי שיצאו ממצרים, היו צריכים להבין לבד שהקב"ה לא היה מוציא אותם ממצרים בשביל למות שבעה ימים אחרי זה, אלא הם יינצלו בוודאות, כי אחרת אין פה את הנס של יציאת מצרים. ולכן אומר הקב"ה למשה, "לא עת עתה להאריך בתפילה שישראל נתונים בצרה", רק בצרה הזאת זה לא הזמן להתפלל, כי הם עדיין באמצע הנס של יציאת מצרים, אבל באמת בצרה אחרת, בוודאי שיתפללו לה'.

ועל פי זה גם מיושבת הקושיה המפורסמת, למה בשביעי של פסח לא אומרים הלל שלם: כיון שאין כאן נס חדש, אלא המשך לנס שהיה ביום טוב ראשון של פסח – יציאת מצרים, שעדיין לא הושלם יציאתם ממצרים ומפרעה עד אחרי שעברו את ים סוף.

ואולי אפשר להסביר בצורה נוספת: מה שהקב"ה אמר למשה רביו שהוא לא צריך להאריך בתפילה כשישראל נתונים בצרה, כוונתו שעם ישראל עצמו צריך להתפלל, ומדוע שמשה רבינו יתפלל לבדו והם לא יתפללו על עצמם? הלא הם בצרה, הם אלו שלא מבינים מדוע הם נמצאים כאן, אז למה אתה משה צריך להאריך בתפילה אם הם עצמם בצרה? שהם יתפללו!

ובמיוחד על פי מה שאמרו חז"ל [מובא ברש"י בראשית כ"א, י"ז] "יפה תפילת החולה מתפילת אחרים עליו והיא קודמת להתקבל", שהאדם שנמצא בתוך הצרה, עליו להיות הראשון שמתפלל על עצמו, כי תפילתו היא הראשונה להתקבל, ולכן אמר הקב"ה למשה "מה תצעק (אתה) אלי" בשעה ש"ישראל בצרה", הרי הם צריכים להתפלל על עצמם.